על הכנס השנתי הבינלאומי ה-13

הכנס יעמוד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל – מבט אל העשור הבא", ויכלול מגוון דיונים והרצאות בנושאים אסטרטגיים בעלי חשיבות משמעותית לביטחונה הלאומי של ישראל. הכנס יחקור את האתגרים וההזדמנויות של העשור הבא בארבעה מישורים:

סיכום הכנס

מושבים

ערב הפתיחה

אלוף תמיר הימן, ראש אגף המודיעין, הציג בפתח הכנס השנתי הבינלאומי ה-13 סקירה על המגמות הנוכחיות בסביבתה האסטרטגית של ישראל. הוא הדגיש בדבריו שלושה רבדים של זעזועים ותרומות: בסביבה הגיאופוליטית, חברתית וטכנולוגית, כשעל שלושת מכלולי העימות של ישראל - השיעי, הפלסטיני וחזבאללה - עוברים שינויים דרמטיים. 2019 הייתה שנה של "שבירת מרחבי החסינות" - הנחות היסוד ביחס לישראל, והביטחון העצמי של יריבינו התערערו בשנה החולפת. זה כולל את מגן צפוני, בו ישראל נטלה נכס משמעותי מחזבאללה וחשפה פומבית את המנהרות; שני אירועים שהפתיעו את חזבאללה בקיץ - אירועים שבהם, לתפיסתו, ישראל פגעה בחיילי חזבאללה בסוריה ובדאחיה; והסיכול הכפול של בכירים בעזה. כל אלו הובילו  שחיקה בתחושת החסינות של בכירים במרחב ולערעור הנחות היסוד לגבי פעולות ישראל.

הימן גרס ששלושה גורמים משמעותיים מעצבים את המרחב, מחוץ לשיח המעצמתי: עידן של טרנפורמציה דיגיטלית שמולידה מהפכה בכל תחומי החיים (חברתי, צבאי, מודיעיני), כולל עליית הרשתות החברתיות ועולם הנראטיבים המשפיעות ומעצבות את חיינו, לצד "עולם חכם" - שדה קרב חכם, בו ישויות דיגיטליות המשוחחות אחת עם השנייה; תמורות חברתיות-כלכליות שכל העולם חווה, בדגש על הצעירים; "זמישות" (זריזות+גמישות) אסטרטגית בהגדרת ומימוש מדיניות.

הוא המשיך וטען שישנם עוד שלושה מעצבי-על העשויים לייצר תפניות - צבירת היכולות הגרעיניות של איראן, כאשר ההערכה היא כי הם לא חותרים לפצצה אך צבירת הנכס הזה מהווה איום מתהווה; סיכול סולימאני - "לסולימאני יש מחליף, אבל אין תחליף". הוא הפך את הציר השיעי ממערכת של ארגונים למערכת של צבאות, שדורשת החלטות פיקודיות ותשתית ניהולית - מחליפו מגיע ממקום אחר, והמערכת הצירית נמצאת בנקודת זעזוע גם ככה; ולבסוף, עסקת המאה המתפרסמת בשעה זו - לא נוכל לדון במפורט בהשפעותיה ובהשלכותיה, אך גם לאור מה שפורסם מדובר באירוע שיש לו פוטנציאל לערער את המערכת ולו בגלל האופן בו העסקה תיתפס, נראטיבית, בעיניי המרחב הפלסטיני ובעולם הערבי, שבתורם ישפיעו על המדיניות של ההנהגות.

הסיכונים - ריבוי זירות ביותר אזורים עם יותר זיקות ביניהן; תהליכי למידה והשתפרות בקרב יריבינו, המנצלים את השיפור וההוזלה של טכנולוגיות מתקדמות; קושי גובר לברר את המציאות בעולם של נראטיבים וערעור האמת. ההזדמנויות - בעידן של שינויים, מרחב ההשפעה גדל; הטכנולוגיה המהווה קטר צמיחה ליכולות של אגף המודיעין וצה"ל בכלל; ומרחב גדול וגדל לשיתופי פעולה על בסיס אינטרסים, עם שחקנים שבעבר לא יכולנו לדמיין שנעבוד איתם יחדיו.

אלוף תמיר הימן, ראש אגף המודיעין

על איומים והזדמנויות בעידן של זעזועים ותמורות: סקירה אסטרטגית של ראש אמ"ן

על רקע פרסום "עסקת המאה" התייחסו הדוברים לנושא, והדגישו בדבריהם את העובדה כי התכנית של הנשיא טראמפ - הגם שמאוד טובה לישראל - עדיין רחוקה מאוד מלהניע מהלך ממשי בשל הדרת הפלסטינים ממנה. לא רק התעלמות פלסטינית, אלא שכרגע עדיין אין הירתמות ערבית משמעותית לתכנית זו. מצדה של ישראל, תכנית זו היא בסיס להבטיח את האינטרסים שלה ולהשתית על גביה התקדמות לעבר חזון של שתי מדינות, אך כל צעד בנושא יהיה חייב להיות לאחר הבחירות ולא בעת ממשלת מעבר.

בנושא ארצות הברית ומעורבותה במזרח התיכון, עלה מהפאנל כי למרות הנטייה להסיג את הכוחות מהאיזור יש לאמריקאים מחויבות כלפי בעלי בריתם באזור ולא רק בו, אלא בכל העולם. יש לגשר על העדיפות שניתנת  כרגע לאסיה ולא לזנוח את המזרח התיכון. חיסול סולימאני מעלה ספקות רבים באשר להקשרו ולתכליתו, במובן של היעדר תכנית סדורה אמריקאית להתמודדות עם האיום הנשקף מצד איראן בנושא הגרעין ובנושאים אחרים.

מנחה: ד"ר מרטין אינדיק

גנרל (דימ.) ג'ון אלן, ד"ר ריצ'רד האס, גנרל (דימ.) ג'וזף ווטל, השגרירה ברברה ליף וראש המכון אלוף (מיל.) עמוס ידלין

המזרח התיכון אחרי סולימאני: תרחישים אפשריים

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שוחח עם אל"מ (מיל.) עו"ד פנינה שרביט ברוך על מגוון סוגיות משפטיות בשדה המדיני-ביטחוני. בנושא "עסקת המאה", מנדלבליט הדגיש שעוד לא הגיעה אליו החלטת ממשלה על סיפוח, אך להבנתו היא תגיע די במהרה. התפקיד שלו הוא לממש את מדיניות הממשלה, וכשמדובר בממשלת מעבר יש צורך בהקפדה על ריסון. בנושא ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, הרי שהיא עוכבה בגלל החלטת המחוקק, ומרגע שהוסרה החסינות יש חובה משפטית להתייחס לח"כ ככל אדם ולהגיש את כתב האישום לבית המשפט באופן מיידי. יש זכויות יסוד גם לנאשמים וגם לנחקרים וחשוב להקפיד עליהן, אין מטרה שמקדשת את האמצעים. חשוב לזכור שיש לנו מערכת אחת, ולהיזהר ולשמור עליה - למרות שחשוב לבקר ולתקן.

מנדלבליט הביע את חוסר הסכמתו עם הטענה שמי שמקבל את ההחלטות בסוף אלה המשפטנים - ישראל היא מדינת חוק כמו מדינות מערביות אחרות, ואי אפשר לקבל החלטות שלא בהתאם לחוק. המשפטנים רוצים שהמדינאים יחליטו.

בהקשר הצבאי, ייעוץ משפטי צריך להינתן למפקדים כדי לנצח במלחמה, לא להגביל את הצבא - מי שביקש שיהיה ייעוץ זה המפקדים, מהרמטכ"ל וראשי אמ"ץ ועד הדרג הנפרש. חשוב להדגיש: היועמ"שים לא מחליטים "לתקוף או לא לתקוף", מי שמקבל החלטות מבצעיות זה מפקדים ורק מפקדים.

בנוגע לבית הדין בהאג, אמר כי כל חקירה שאנו עושים, אנו עושים בגללנו - לא בגלל התובעת בהאג ולא באף מקום אחר. לעולם לא נחקור מישהו רק כדי לספק תובע זר במדינה כזו או אחרת. כשאני מדבר עם מנהיגים ממדינות שתומכות ב-ICC, אמר, כולל מהמדינות הכי ידידותיות לנו, הם מודאגים מאוד מהתהליך בביה"ד נגד ישראל - ה-ICC נועד להתמודד עם זוועות, לא עם המדינה שבודקת את עצמה. בנוסף, זה גם מדאיג כי ביה"ד מרחיב את הסמכות שלו לטריטוריה שאינה מדינה, וזה מדאיג גם לביה"ד עצמו שייאבד את הלגיטימציה שלו. בכל מקרה, ההתמודדות המשפטית עם ביה"ד היא עניין של החלטה של הדרג המדיני.

בנוגע לאי-הפסילה של חה"כ יזבק, האמת נמצאת בראיות, אותן אנו בוחנים גם איכותית וגם כמותית - חשוב לזכור שכל אזרח ישראלי זכאי להיבחר גם אם דעותיו אינן נעימות לנו. מה פוסל את הזכות להיבחר? שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין. העמדה שלי: מי שקורא למאבק מזוין נגד ישראל, לא יכול לכהן בכנסת. במקרה של יזבק, ההתבטאויות קראו לעזרה לאסירים (ולא למאבק מזוין), וכן שלוש אמירות שניתן לפרש אותן כתומכות במאבק מזוין. העמדה של מנדלבליט - מי שקורא לפגוע בחיילי צה"ל לא יכול להיות בכנסת, וחה"כ יזבק הבהירה כי אינה תומכת באלימות מכל סוג.

אל"מ (מיל.) פנינה שרביט-ברוך מראיינת את ד"ר אביחי מנדלבליט

היועץ המשפטי לממשלה מדבר על "עסקת המאה", כתב האישום וסוגיות נוספות

העשור הבא במערכה העולמית

שר הביטחון נפתלי בנט נאם בפתח הכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS והתייחס לתוכנית השלום שהציג נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. השר שיבח את הנשיא האמריקני, הבהיר כי בעקבות "תוכנית המאה" יש להחיל באופן מידי את החוק על היישובים היהודיים בשטחי יהודה ושומרון ובקעת הירדן, והזהיר מ"פספוס ההזדמנות ההיסטורית".

לפי בנט, תוכנית השלום מעניקה "הזדמנות חד פעמית להחיל את החוק הישראלי על כלל ההתיישבות ביהודה ושומרון, בבקעה ובצפון ים המלח. שינוי של שטחי מדינה זה אירוע מאוד נדיר ומשמעותי". הוא הדגיש כי הורה על הקמת צוות מיוחד ליישום וביצוע החלת החוק הישראלי על כל ההתיישבות הישראלית. "זו ההזדמנות המדינית הגדולה ביותר שנכרתה בפנינו מזה 50 שנה, אבל הזדמנות יכולה לחלוף".

שר הביטחון הזהיר מעיכוב ביישום התוכנית: "הבוקר השאלה הגדולה ביותר היא – האם ממשלת ישראל וראש הממשלה ייטול את ההזדמנות או יחמיץ אותה. שרי ממשלה עולים הבוקר לרדיו ואומרים כי תהליך של החלת הריבונות ייקח זמן. אני שומע עוד זמירות שמטרידות אותי – חלוקת החלת החוק לפעימות". עוד התריע בנט מפני דחיית יישום התוכנית לאחר הבחירות: "אהיה ברור: מה שיהיה לאחר הבחירות לעולם לא יקרה, כולנו מבינים את זה. כל מה שלא נעשה עכשיו נשאר בחוץ לעוד 50 שנה. אם נדחה או נקטין את החלת הריבונות, אזי הזדמנות המאה תהפוך לפספוס המאה".

השר בנט הבהיר כי תהליך החלת הריבונות הוא אינו מהלך סבוך וארוך, וציטט החלטות ממשלה קודמות בנושא. הוא פירט שלושה עקרונות ליישום תוכנית טראמפ: החלת הריבונות באופן מידי, החלת הריבונות על כל השטח שהנשיא טראמפ מוכן לו – 30% מהשטח ואי הכרה  של ממשלת ישראל במדינה פלסטינית. הוא הוסיף: "אני צופה שההתנגדות תגבר. בשום פנים ואופן לא ניתן לזה לעצור אותנו. זה לא ירתיע אותנו צה״ל ומערכת הביטחון מוכנים לכל תרחיש. הנחתי את כל הכוחות להיערך להסלמה."

השר נפתלי בנט

שר הביטחון

תומס פרידמן, עיתונאי ה"ניו יורק טיימס", נאם בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS, בהרצאה שנושאה: "מעולם שטוח, למהיר, לחכם, לעמוק".

"אנחנו עוברים שינויים אדירים, טכנולוגיים ואקלימיים -  אנחנו בעיצומו של משהו בסדר גודל שמשלב את מהפכת הדפוס והמהפכה התעשייתית", אמר פרידמן בתחילת דבריו. "אנו נמצאים בעידן של שינוי מסגרות מסורתיות. זהו עידן של האצה שמשפיע מאוד על המערכת הפוליטית הפנימית".

פרידמן התייחס להיחלשות המדינות הקטנות במערכת הבינלאומית. "השנים שאחרי מלחמת העולם השנייה היו מעולות למדינות הקטנות. היו שתי מעצמות שנלחמו על ליבן של המדינות הקטנות וזרקו עליהן כסף. כעת אף מעצמת על לא רוצה לגעת בך, ובסוף גם תקבל חשבון. זה מה שקרה עם סוריה ורוסיה".

בהתייחסו למצב בישראל אמר פרידמן: "במהלך שישים השנים הראשונות ישראל הייתה צריכה לבנות את הכוח שלה. האתגר הגיאו-פוליטי הנוכחי הוא ניהול החולשות של היריבות שלה. ניהול חולשות זה סיוט אחד גדול".

פרידמן התייחס בדבריו גם לחיסול מנהיג דאעש אבו בכר אל-בגדאדי, ומפקד כוח "קודס" במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני: "בחצי שנה האחרונה אל-בגדאדי וסולימאני נהרגו על ידי ארה״ב. לטענתי זה מסמל את סוף העידן. זה הקץ לפנטזיה האסלאמית. זה לא יקרה מחר, אבל זה בדרך". לדברי פרידמן, "מדינות האזור צריכות למצוא את הדרך לפלורליזם דתי, תרבותי וחינוכי המתאים לעולם המואץ הזה".

מר תומס פרידמן, ה"ניו יורק טיימס"

מעולם שטוח, למהיר, לחכם, לעמוק

תת שר החוץ הגרמני, השגריר אנדראס מיכאליס, דיבר בכנס ובין היתר אמר כי ממלחמת העולם השנייה העולם זועזע מכוחות גדולים שהיו להם כלכלה פורחת ויכולות ליצור קשרים נרחבים. בעידן הנוכחי זה יהיה אולי פחות משמעותי. רוסיה ואיראן הן דוגמאות טובות לכך - מדינות לא אהודות ברחבי העולם עם כלכלות לא חזקות. כך גם צפון קוריאה וטורקיה. אלה שחקנים משפיעים מאוד ברחבי העולם לאור הנחישות שלהם לפעול. הם משפיעים הרבה יותר ממה שגודלם כביכול היה יכול לאפשר להם.
ארצות הברית היא עדיין כוח כלכלי וצבאי עצום אבל הבריתות שלה נעלמות תחת מדיניות ״אמריקה תחילה״. הסיסמה הזו הוציאה חיילים מאפגניסטן ועיראק. הכוח של ארצות הברית לא פחת אלא היכולת והרצון לפעול.
אירופה היא היחידה בעלת פוטנציאל כוח מספיק שיוביל לסדר. לאיחוד תמ״ג גבוה וכוח תבאי שאין לזלזל בו. בנוסף אירופה היא התומכת הגדולה ביותר בשיתופי פעולה אזוריים ועולמיים. זה בא לידי ביטוי במעורבות האירופית באיראן, בלוב ובאזורים אחרים. אירופה יכולה לעשות מה שאף שחקן לא עושה, כוח של משולש יציב באזור של גיאומטריה מאוד לא יציבה.

השגריר אנדראס מיכאליס, תת שר החוץ הגרמני

עוד נתגעגע לעשור החולף?

סטנלי פישר: לוקח זמן עד שמתפתח משבר כלכלי, אבל כשהוא מגיע הוא מתרחש מהר. איננו יודעים אם יהיה משבר בעשור הקרוב. משבר עולמי גדול קשור גם לתהליכים דומסטיים כמו בחירות בארצות הברית. לדעתי החולשה בארצות הברית והשסע המחמיר שם משפיעים על האחיזה שלה במוסדות הבינלאומיים, שייצבו את כלכלת העולם בעשרות השנים האחרונות. היה בעולם הגמון אחד מ-1945 עד 2016. אנחנו מפחיתים את מעמדה והשפעתה של ארצות הברית בעולם וזה מוביל לכמה תופעות בעייתיות כמו החלשת מערכת הסחר העולמית. מה שקורה בצפון קוריאה זה כאוס גרעיני. לדעתי ניהול התפוצה הגרעינית היה טוב למדי עד לאחרונה. יש מנגנוני בקרה פנימית ולכן כל מי שיפתח יכולת יודע שיאלץ לשלם מחיר. הרבה מאוד זמן אמרו שסנקציות לא עובדות. יש דוגמאות כמו דרום אפריקה שמראות שסנקציות עובדות. הממשל הנוכחי מעדיף כוח כלכלי מאשר כוח פוליטי ומרבית האנשים מעדיפים זאת. אולם, אני לא חושב שהאיראנים וצפון קוריאנים ייכנעו ללחץ שלא עושה שימוש בכוח הצבאי. הבעיה במערכת הגלובלית היא שהאירופים לא עושים שימוש בכוח הצבאי אלא נשענים על היכולת הצבאית האמריקאית. הממשל הנוכחי רוצה לשים לזה סוף. הבעיה של מיתון עולמי היא הגדולה ביותר לעשור הקרוב מפני ששינוי אקלים זה לא רק לעשור הקרוב אלא בעתיד

מייקל דוראן: המערכת הבינלאומית הופכת לתחרות בין קפיטליזם סמכותי לקפיטליזם דמוקרטי. השאלה אם ארצות הברית תראה את המזרח התיכון כזירה חשובה לתחרות. ראש ממשלת ישראל לא יכול להשפיע על הכלכלה העולמית ועל המצב הפנימי באיחוד האירופי ובסין. אבל הוא יכול להשפיע על התפוצה הגרעינית. אמריקה תחילה זו הזמדנות לישראל: תביאו לנו את הכלים ואנחנו נעשה את העבודה. לארצות הברית יש מעט מאוד שותפות שהיא יכולה לסמוך עליהן. חיסול סולימאני הראה את שיתוף הפעולה הזה. סייבר זה הגורם שישפיע הכי הרבה בעשור הקרוב. זה גורם לכך שיש מניפולציות, התערבות בבחירות ועוד תופעות שמשפיעות על קבלת ההחלטות.

אירינה זביאגליסקאיה: הכלכלה העולמית לא נראית כאילו היא לפני משבר. יש האטה בצמיחה בסין אבל האצת הצמיחה בהודו תחליף אותה ותניע את הכלכלה. עלות הלחימה הרוסית בסוריה היא נמוכה יחסית. לא מדובר במבצע יקר. כמו כן, זה פותח חלון הזדמנויות לרוסיה במזרח התיכון. כך למשל, מדינות רבות רוכשות היום ציוד צבאי מרוסיה. בשורה התחתונה רוסיה מרוויחה מהמעורבות שלה במזרח התיכון.

אנדרס מיכאליס: לא הייתי מודאג מחוסר איזון כלכלי בעשור הקרוב. השאלה החשובה באירופה היא מה יקרה לאיחוד האירופי אחרי הברקזיט. אני חש ביטחון גדול כי מדינות רבות מצטרפות לצרפת וגרמניה בהנהגת האיחוד. שינוי אקלים, מתקפת סייבר ומיתון כלכלי מהווים אתגרים עבור אירופה. כך למשל שינויי אקלים מובילים לגלי הגירה לאירופה. על כן שינוי אקלים מהווים כנראה את האתגר הגדול ביותר עבור אירופה בעשור הקרוב.

מנחה: השגריר ד"ר עודד ערן

שגריר אנדראס מיכאליס, ד"ר סטנלי פישר, ד"ר מייקל דוראן ופרופ' אירינה זביאגליסקאיה

מעצמות בתחרות

ה.ר. מקמסטר, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, נאם בכנס הבינלאומי השנתי של ה-INSS, והתייחס ליחסים בין סין למערב. מקמסטר תקף את התנהלות הממשל הסיני תחת הנהגתו של הנשיא שי ג'ינפינג, הזהיר מהשלכות הפעולות של המדינה הקומוניסטית והציג את דרכי ההתמודדות שעל המערב לנקוט מול האיום המגיע ממזרח.

בתחילת דבריו, יצא מקמסטר נגד הממשלה הסינית ואמר: "מדיניות החוץ של המפלגה הקומוניסטית השתנתה. סין הרוויחה רבות בעבר מחידוש היחסים עם ארצות הברית. הם השתחררו ממאו והמהפכה התרבותית ונחשפו לעולם ולשווקים של אמריקה". לטענת מקמסטר, "סין לא משחקת כיום לפי הכללים. שי ג'ינפינג חיזק את המודל האוטוקרטי ואפילו ייצא זאת אל מחוץ לסין. זה מחליש את הסדר העולמי ומקדם גישה סגורה ברחבי העולם. ההנהגה הסינית פועלת מפחד ומשאיפה לחזור לגדולה. המפלגה חוששת לאבד את כוחה. התוכנית להרחיב את כוחה במערכת הבינלאומית באה לשרת גם מטרות פנימיות של עוצמה".

מקמסטר הציג את העקרונות המנחים שלדעתו תקפים בכל הנוגע לסין: סין תחת המפלגה הקומוניסטית לא תשחרר את הכלכלה שלה; סין תחת המפלגה הקומוניסטית לא תשחק לפי החוקים; סין תמשיך לשלב את התוקפנות הכלכלית עם ריגול בינלאומי כדי להשתלט על הכלכלה הבינלאומית; הגישה התוקפנית תנסה להשתלט על נכסים אסטרטגיים, אולי אפילו נמלים בישראל; היעדר התחרות מצד ארצות הברית או הודו תהפוך את סין לאגרסיבית יותר.

בכל הנוגע לדרכי הפעולה שעל המערב לנקוט, אמר מקמסטר: "יש להפוך את מה שסין רואה בו כחולשה הכי גדולה שלנו, לחוזקה: דמוקרטיה, שלטון החוק, עיתונות חופשית וחופש הביטוי. יש הטוענים כי מסוכן להתחרות בסין. זהו לא המצב – אם ארצות הברית לא הייתה מתעמתת עם סין בסוגיות רבות, האחרונה הייתה מרחיבה את פעולותיה. התחרות בסין בצורה אפקטיבית היא הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם איום".

ה. ר. מקמאסטר, לשעבר היועץ לביטחון לאומי האמריקאי

סין והמערב

תא"ל (מיל.) ברון טען כי הפייק ניוז משפיע גם על מקבלי ההחלטות. "חדרי המנהיגים אינם חסינים בפני כניסתו של מידע לא נכון. בחדרים שבהם מתקבלות ההחלטות יש 'ריבוי אמיתות' שחיות זו לצד זו מבלי יכולת להכריע ביניהן". ברון הדגיש כי "הבעיות של חדרי הביטחון הלאומי הן לא דבר חדש - מהטיות תפיסתיות כמו פרל הרבור ועד יום הכיפורים. הבעיות הישנות האלה טרם נפתרו, ובשלב כלשהו הן נתקלו בשתי בעיות נוספות: מהפכת המידע וריבוי מידע, וההיעלמות של האויב - הקושי למצוא אותו לעומת העבר".

ד"ר מרגלית טענה כי בעבר אנשים סברו שישנה אמת אחת, אך "כעת אנו מבינים כי ניתן לפרש את האמת בדרכים שונות". מרגלית פירטה את הגורמים השונים שמובילים את האדם לא להבחין בין אמיתות לשקרים. אורפז ציינה כי אחת הבעיות המרכזיות בהפצת הפייק ניוז היא בכך ש"כולנו יכולים להפיק תוכן. בלחיצת כפתור אנחנו יכולים ליצור מידע שיגיע למיליונים ולא משנה אם הוא נכון או לא". לדבריה, "אוריינות דיגיטלית יכולה לסייע במאבק בפייק, וחינוך הציבור יכול לסייע למנוע הפצה של שקרים".

ד"ר אלטשולר ציינה כי "אנחנו מתמכרים בקלות לשקרים ולקונספירציות". היא הצביעה על השינוי התפיסתי שהתרחש בשנים האחרונות ואמרה כי "הולכת השולל הדיגיטלית שהייתה שם שנים פתאום הפכה לגלויה, ולכן אנחנו בעולם של ספק דיגיטלי". עוד הבהירה כי "אנחנו בעידן של גן עדן קפיטליסטי-טכנולוגי. הסיפור הוא לא הפצת השקר אלא הרווח שבהפקת השקר. כל עוד זה יהיה רווחי, יהיו הרבה הפצות שקרים".

מנחה: גב' ענבל אורפז

ד"ר תהילה שוורץ אלטושלר, ד"ר לירז מרגלית, ותא"ל (מיל.) איתי ברון

פייק ניוז בעידן של פוסט-אמת

אדירי פתח את המושב, והסביר כי הטכנולוגיה הצומחת במהירות משנה את פני הביטחון הלאומי. אדירי המליץ לא להסתכל רק על התקדמות קצב הטכנולוגיה, אלא גם לבדוק כיצד יורד המחיר בהתאם. "האירוע הייחודי למאה ה-21 הוא קצב ירידת המחיר. לדוגמא, כוח החישוב שהיה באייפון 4 היה גדול מכוח החישוב של נאס"א ב-1969 כששלחה אדם לחלל. כאן מסתתרים איומים גדולים לביטחון הלאומי", סיכם.

ד"ר ענתבי התייחסה לשוק הרחפנים המתפתח שטומן בחובו פוטנציאל חיובי גדול. ענתבי הזכירה כי מדובר בהתפתחות של השנים האחרונות, כך שמ-2015 המחירים ירדו בצורה משמעותית, וניתן לרכוש רחפן בעלות של כמה מאות דולרים. ענתבי הדגישה כי ההתפתחות המשמעותית הזו משרתת גם גורמים שליליים, ובינהם ארגוני הטרור – בהם ארגון חזבאללה, שמחזיק ברחפנים בעלות של 200 דולרים ומשתמש בהם לתקיפות ארגוני טרור אחרים בסוריה. ענתבי ציינה כי אמנם ישנם פתרונות נגד השימוש של ארגוני טרור ברחפנים, אך הם אינם הרמטיים.

פרופ' שני, ראש רשות המים לשעבר, התייחס לנושא הטכנולוגיה והמים. שני הצביע על המחסור במים באזור שהלך והתפתח במאה השנים האחרונות, והעלה כמה פתרונות למצב, הנוגעים לתחום ההשקיה וכוללים בין היתר מערכת השקיה בטפטוף שתחליף את ההשקייה בהצפה הרווחת במדינות רבות בעולם, וכן השבת מים – דבר שנעשה בישראל יותר מברוב מדינות העולם.

ד"ר עידו בצלת התייחס לננו-טכנולוגיות, והעלה את העובדה כי גם ב-2020 עדיין אין פתרונות למגפות שיכולות להיות להן השפעה דרמטית על העולם. לדבריו, לחברות אין תמריץ כלכלי לפתח תרופות ואנטיביוטיקות. פתרון לכך, לדבריו, אפשר למצוא בננו-טכנולוגיה, המכוונת להשתמש בדנ"א כמשאב ולא כקוד גנטי. "יש לנו מבנים שונים שיכולים להתמודד עם בעיות שונות באמצעות הדנ"א", הדגיש. "נוכל לאמן את מולקולות הדנ"א בצורה דומה לאופן שבו מאמנים מכונות אוטונומיות לתקוף תאים סרטניים".

תא"ל (מיל.) צפריר וד"ר שדלו התייחסו בדיון להשפעה של הטכנולוגיה על הביטחון הלאומי. שדלו אמרה כי ישנן חמש דרכים טכנולוגיות שהשפיעו על עבודתה ועל הביטחון הלאומי. "ראשית, מהירות הטכנולוגיה שמחייבת ממשלות להסתגל במהירות. מהירות היא אלמנט לא מוערך של עוצמה מדינית, ויש להתייחס אליה. שנית, שינוי ארגוני. לא מספיק רק לאמץ את הטכנולוגיה במהירות, אלא לאמץ אותה בהתאם בארגון. שלישית, חשוב שמקבלי ההחלטות המבוגרים יכירו את הטכנולוגיה סביבה הם מנסים לחוקק חוקים. רביעית, שינוי מהותי במושגים כמו הרתעה שחיוניים לביטחון לאומי. חמישי, אלמנט של מידע שחסר. ממשלות זקוקות למידע איכותי וליכולת לנצל אותו היטב".

צפריר אמר כי "מנקודת מבט ישראלית, מידע, סייבר, למידת מכונה ובינה מלאכותית הן טכנולוגיות שבהן יש לנו יתרון שמבוסס על העובדה שאנו ממוקמים בשכונה קשוחה. שירות החובה מאפשר לנו לרתום צעירים לא מנוסים אך בעלי מוטיבציה ויכולות לקידום טכנולוגי. זהו אחד היסודות להקמת מדינת הסטארט אפ. הגישה לאלגוריתמים הטובים ביותר בתחום של בינה מלאכותית או למידת מכונה אינו העיקר שישפיע על עליונות טכנולוגית, אלא הדאטה. צריך לרתום את הדאטה למימוש היכולות האלו, וזה דורש אמון".

מנחה: מר יהונתן אדירי

תא"ל (מיל.) נדב צפריר, ד"ר נדיה שדלו (לשעבר סגנית היועץ האמריקאי לביטחון לאומי), ד"ר לירן ענתבי, פרופ' אורי שני וד"ר עידו בצלת

טכנולוגיות חדשניות וביטחון לאומי

גב' מוסלי התייחסה בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS לעתיד הלוחמה באוויר. מוסלי פתחה את דבריה בציון חשיבות היחסים בין ישראל לארצות הברית. לדבריה, הסיבה המרכזית לצורך בעוצמה אווירית היא הרתעה. "כדי להשיג זאת אנו זקוקים לעבודה סימלוטנית בכל התחומים", הבהירה. בהמשך, מוסלי הציגה תמונה של להק מטוסים הכולל את מטוסי חילות האוויר של ארצות הברית, בריטניה וישראל – כהוכחה לשיתוף פעולה בין הצדדים. מוסלי הדגישה כי הגישה המסורתית של לחימה נדרשת לשינוי טכנולוגי, וכי יש צורך במערכות חדשניות לפי צרכי כל אזור וכל מדינה. היא הצביעה על השינויים הטכנולוגיים המאפיינים את מטוסי הקרב החדישים, ולדבריה מערכת שפעם הייתה לא נגישה ודרשה תחזוקה רבה השתנתה לחלוטין. עוד ציינה כי מטוסים חדשים מתקשרים זה עם זה, וכך כל מטוס הוא מערכת, אבל גם פלטפורמה. בכך, לפי מוסלי, הדור החמישי הטכנולוגי מאפשר למעשה קישוריות גדולה יותר ומגדיל את הפוטנציאל הטמון בכל מערכת.

גב' ארין מוסלי, סגנית נשיאה לפיתוח עסקי ואסטרטגיה בלוקהיד מרטין אירונאווטיקס

העוצמה האווירית הבאה - עתיד הלוחמה באוויר

העשור הבא במזרח התיכון

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון "מבט מוושינגטון וירושלים", בהנחיית ד"ר ענת קורץ ובהשתתפות מר דיוויד שנקר, עוזר מזכיר המדינה האמריקני למזרח התיכון, ומר זהר פלטי, ראש אגף ביטחוני מדיני במשרד הביטחון. השיחה עסקה במזרח התיכון בעתיד הקרוב בפרספקטיבה אמריקנית וישראלית.

שנקר, שדן בנקודת המבט האמריקנית למזרח התיכון, אמר כי הוא מקווה למזרח תיכון יציב, משגשג ועמים שבעי רצון מהמצב, אך הבהיר כי כדי להגיע לשם "חייבים להסיר את ההשפעה האיראנית". פלטי, שמייצג את נקודת המבט הישראלית, ציין כי יש לשמר את השלום המבוסס במרחב, בין ישראל ומצרים וירדן. "חלומי הוא לראות בעוד חמש שנים מזרח תיכון ללא איומים קיומיים על ישראל".

"יש לדאוג לאזרחי מדינת ישראל והנושא החשוב ביותר הוא לדאוג שצה"ל ושאר כוחות הביטחון בישראל יישארו חזקים, עם יכולות טכנולוגיות מתקדמות", הוסיף פלטי בדבריו. "חייבים לפעול מודיעינית ולקדם את המשולש הקדוש בין יכולות טכנולוגיות ויכולות מבצעיות מודיעיניות". שנקר הבהיר כי האמריקנים לא מתכוונים לעזוב את האזור בקרוב: "אנחנו כאן כדי להישאר. אנחנו פרושים במרחב ואנחנו עומדים להישאר, גם בעיראק. יש לנו חזון משותף לאזור עם ישראל, וגם הבנה משותפת של האיום".

פלטי התייחס להזדמנויות הנוגעות למזרח התיכון בשנים הקרובות, ואמר: "היחסים עם האמריקנים יוצאים מהכלל ונוכחותם חשובה ויש לשמר אותה. אנחנו רוצים לראות הרבה יותר מחקר ופיתוח משותף. סוגיות של סייבר, לוויינים, אנחנו משווים את הרצליה פיתוח לעמק הסיליקון". עוד הוסיף: "יש גם הזדמנות במערכת היחסים המעולה שיש לאמריקנים עם מדינות המפרץ. יש לנו הזדמנות יחד עם האמריקנים לעצור את הגרעין האיראני. השבוע האחרון הראה לנו שהאמריקנים כאן וההרתעה האמריקאית כאן". שנקר הוסיף כי בכל הנוגע למדינות המפרץ והעולם הערבי, האמריקנים משמשים גשר עבור ישראל. "אני מצפה לאקספו באמירויות שעומד להתרחש וזו הזדמנות, ויש עוד הרבה שאפשר לעשות.

מנחה: ד"ר ענת קורץ

מר דיוויד שנקר (עוזר מזכיר המדינה האמריקאי למזרח התיכון) ומר זהר פלטי (ראש אגף ביטחוני מדיני במשרד הביטחון)

מבט מוושינגטון ומירושלים

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה בין ח'דר סואעד לבין ד"ר שרה פוייר, תחת הכותרת "קולות מהמזרח התיכון". השיחה עסקה במאבק בין הציבור למנהיגים, דרך דעת הקהל של העם.

ד"ר פוייר הדגישה כי השנה המכון החל לפרסם תוצרים ושאלות בערבית, שזכו לחשיפה של מיליון אנשים ומאות אלפי לייקים ותגובות. סואעד ציין כי ההתעניינות הציבורית נובעת בין היתר מהסוגיה הפלסטינית. לדבריו, בניגוד למנהיגים רבים בעולם הערבי שלא מתעניינים בסוגייה, היא עדיין בוערת בקרב העמים והציבור. עוד ציין סואעד כי ההתעניינות נובעת גם מהעניין בכלכלה ובסוגיות פולטיות פנימיות הקשורות לחברה. עוד הבהיר סועד כי 50% מהעולם הערבי הם צעירים ומעל ל-50% הם מתחת לגיל 35. "הם ברשת כל הזמן וכבר אי אפשר לעבוד עליהם", הבהיר.

השניים דנו בסקר שערך המכון, ובשאלה הנוגעת בסוגיית ההסדרה עם חמאס בעזה. סואעד אמר כי ישנה תמיכה גדולה בהסדרה. "הרוב בעד הסדרה כי רואים בזה את טובת הפלסטינים. בקרב הציבור הפלסטיני הייתה היענות גדולה והתוצאות מדגישות את הרצון בעבודה וחופש תנועה, כי ברגע שבני אדם מקבלים אופציה לעבוד ולנוע הם חיים חיים נורמלים ויכולים לספק את צרכיהם היום-יומיים". תוצאה נוספת מהסקר שעלתה בשיחה היא האופן השלילי שעליו מסתכל העולם הערבי על איראן. לפי הסקר, איראן היא השחקן שנתפס באופן הכי שלילי באזור - פי שניים לעומת ישראל. במקביל, רוב הנשאלים רואה סיכויים נמוכים למלחמה בין ישראל לאיראן, אך במקרה שזו אכן תפרוץ, שליש אמר כי יצדד בישראל, ורק 29% באיראן.

"הסוגיות שמטרידות אזרחים ערבים, את העולם הערבי, הם בראש ובראשונה שחיתות, אבטלה והרצון לקבל שירותים ממשלתיים יותר טובים", סיכם סואעד. "נמאס להיות מטורטרים מפקיד אחד לאחר. כלכלה שמובילה לעוני ופשע ועלייה בממדי הפשיעה והיעדר רווחה חברתית במדינות ערביות שבלאו הכי מדינות עניות ברובן".

שיחה בין ד"ר שרה פוייר לבין מר ח'דר סואעד

קולות מהמזרח התיכון

ח"כ גדעון סער נאם בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS, והתייחס לתוכנית השלום שהציג נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. סער שיבח את התוכנית, הצביע על שינוי התפיסה המתבטא בה, וקרא להחיל באופן מידי את הריבונות על יהודה ושומרון, בקעת הירדן וצפון ים המלח.

סער פתח את דבריו ואמר כי תוכנית טראמפ היא "מסמך מקיף ורציני, שללא ספק הושקעו בו זמן ומחשבה רבים. זו נקודת הייחוס החדשה למערכת המדינית והפוליטית. מנקודת מבט ישראלית, אין ספק שהתכנית טובה לאין שיעור מעמדת ממשלים קודמים, כמו גם מהקונצנזוס שהתגבש בשנים האחרונות בקהילה הבינלאומית של הפתרון הרצוי לסכסוך הישראלי-פלסטיני".

לפי סער, תוכנית טראמפ מאמצת את הנרטיב הישראלי בעקרונות היסוד שלה. "יש לנצל את שעת הכושר הזו. אני קורא לתמיכה רחבה מצד רוב הקשת הפוליטית שיכולה להתאחד למהלך כזה. יש חשיבות להעברת ההחלה של הריבונות במהירות ואני תומך בראש הממשלה בנושא זה. זהו ניצחון של תנועת ההתיישבות, כשזו הגיעה למסה מסוימת בשטח, וזה אישוש לאתוס הוותיק שקו הגבול נמתח עם המחרשה".

"שנים של תזוזה מתמדת גם בעמדות הקהילה הבינלאומית, אך גם הישראלית, בנושא התוכן שהלך לכיוון העמדות הפלסטיניות, לא הביאו הסכם ולא הביאו התקדמות משמעותית לפתרון הסכסוך", הבהיר סער. "בשינוי המגמה יש לפחות את הפוטנציאל להעביר לפלסטינים שהזמן אינו עובד לטובתם ושלסרבנות יש מחיר"

"לראש הממשלה נתניהו מגיע קרדיט להזזת המטוטלת שאמרתי כאן", אמר סער. "יש לתת הערכה לנשיא דונלד טראמפ ולממשלו, וסביר שלהם יש השפעה רבה על גיבוש התוכנית. הדברים האלה יאמרו גם ברקע הבחירות וגם מצד מתמודדים בבחירות.

לצד התשבוחות, סער גם העביר ביקורת על חלקים בתוכנית. "מדינה פלסטינית על רוב שטחי יהודה ושומרון, ישובים יהודים שהם מובלעות ומסירת שטחים בנגב אינם חלק מהחזון שלי ושל המחנה הלאומי, לא היו בעבר ולא היום. מי שחש שמחה והתרוממות רוח, יש גם חששות למראה מפה שבא רוב שטחי יהודה ושומרון אינם אמורים להיות בידינו והמורכבות הזו קיימת".

עוד הוסיף סער: "מי שמאמין במה שמכונה פתרון שתי מדינות ודאי מרוצה. פרדיגמה שמבוסס על פתרון שתי המדינות, והפתרון עובר דרך ויתור ישראלי דרמטי על רוב שטחי יו"ש כפי שהתוכנית מגדירה. ישראל תתפשר טריטוריאלית משמעותית ותענה על השאיפות הלאומיות הלגיטימיות של הפלסטינים".

סער סיכם ואמר :כי התכנית מדברת על פתרון שתי מדינות המציב קריטריונים למשילות עבור הפלסטינים - אינני רואה אותם עומדים בזה. האם ריאליסטי בכלל לראות מדינה פלסטינית בת-קיימא שוחרת שלום? יש מקום למדינה נוספת, אבל אם תקום מדינה לדעתי בראייה ריאליסטית היא תהייה כושלת".

באותו המושב, בהנחייתו של אלוף (במיל.) עמוס ידליף ועוסק ב"עסקת המאה" של טראמפ, השתתפו גם תא"ל (מיל.) אסף אוריון ואל"ם (מיל.) עו"ד גלעד שר.

שר אמר כי "תוכנית טראמפ היא אוסלו ג'. הוא בעצם לא המציא שום דבר. טראמפ שינה את האיזונים הפנימיים והיטה את ההצעה האמריקנית לכיוון הישראלי על חשבון הפלסטיני, והכול במעמד צד אחד. אוסלו ג' היא עסקה ישראלית-אמריקנית ששלום היא מילה שקצת גדולה עליו. יחד עם זאת, צריך לברך על התוכנית ולהפוך אותה לעוגן במשא ומתן, ובבסיסה העובדה שלא ניתן להתעלם מהמציאות בשטח, והכרה פלסטינית שהזמן לא משחק לטובתם והסרבנות הפלסטינית ב-30 האחרונות, ימי הזעם וההתקוממות העממית, לא יצרו סולידריות ערבית".

שר ציין כי על ישראל לקדם את התוכנית "כדי ליצור שתי ישויות עמידות זו לצד זו ולפעול כך תוך כדי נקיטה של צעדים עצמאיים ומדודים שתלויים בנו כישראלים ומייצרים מציאות אחרת". לדברי שר, החלת הריבונות היא "החלטה חשובה מאז הקמת המדינה. לכן ריצת אמוק להחלטות ממשלה על סיפוח נמהרות, כל אלה בידי אדם שכתב אישום שהוגש נגדו אתמול בירושלים, הוא ניצול ממדרגה ראשונה".

"הפלסטינים יתמידו בסירובם", חזה שר, "המנגנון שבעסקה מאפשר לכאורה פעולה ישראלית אמריקנית עצמאית ליישומה. פירוז, שליטה, ביטחון, שליט אחד בעזה ובגדה הם עקרונות מוכרים אצל אמריקה". עוד הוסיף שר כי "התוכנית מציעה שתי בירות בירושלים - האחת ירושלים כולל העיר העתיקה, ישראל, האחרת מצומצמת וכוללת גישה למקומות הקדושים. דווקא סוגיה זו, תוביל להתחממות יחסים ויצירת חזית פלסטינית אחידה מול התוכנית הישראלית".

"אני מודאג ודואג לעתידה וביטחונה של ישראל", ציין שר. "מדינה יהודית ודמוקרטית תתקיים רק עם שתי מדינות ושני עמים, ההתנחלויות אינן תורמות לביטחון ואף תורמות להקצנת ארגוני טרור. המחיר שכולנו משלמים, כל אזרחי המדינה, שהצבא פחות מוכן. גם בקעת הירדן, שאמורה לשמש גבול ביטחון, אינה מצליחה להחיל ריבונות מדינית שם כי ממילא בכל מתווה עתידי או מתאר של הסכם חייב להיות מרכיב הביטחון".

"אנחנו סבורים שטוב לישראל להיפרד בהדרגה מהפלסטינים עם גבול ביניהם, הפתרון אינו בהכרח בתכנית כזו או אחרת, הוא יהיה מדיני בין הצדדים, לעבור באופן הדרגתי מתקופה לתקופה", סיכם שר. "זה לא זבנג וגמרנו. אני מקווה שלא נאבד את האמונה, לא את המצפן ולא את המצפון הלאומי".

אוריון, מצדו, אמר כי "התכנית במילה אחת היא דבר טוב, ובשתי מילים - לא טוב. הזמן פועל לרעת הפלסטינים וברור שיש שחיקה בעמדות הפלסטינים בעמדות ליבה. אין ספק שהמסגרת החדשה והפרמטרים החדשים הם נקודת פתיחה יותר טובה לעמדת מיקוח ישראלית להגעה להסדר. צריך גם להגיד שעקב הצורה שבה התוכנית הוצגה, הסיכוי שיתכנסו הצדדים יחד הוא בעייתי. יש חתן ורב, הכלה פחות בעניין ואנחנו מתעקשים שתהייה פה חתונה".

אוריון התייחס גם לבעיות שעולות מצדו של מגבש התוכנית, הממשל האמריקני. "ארצות הברית אינה בשיא אחדות לאומית, תמיכה מבית לבן שנשען על ציבור מפולג. צריך לשאול מי בארצות הברית תומך בזה, מי עוד בעולם תומך בזה. ארצות הברית יכולה להטיל וטו, אבל לא יכולה לגייס אחריה הרבה תורמים. אם מדקדקים בתגובות העולם, אז זו לא תמיכה אלו דברי נימוס על המאמצים"

אוריון אמר כי תוכנית השלום היא מהלך מפתיע בהיבט הביטחוני. "סביר שהמערכת הביטחונית פגשה את התוכנית אתמול בערב. המערכת צריכה זמן לנתח. ראשית יבדקו השלכות מידיות, כבר שמענו על תחזוק כוחות בבקעת הירדן. יהיו מובלעות שצריך להגן עליהן ויש פה חידוש יותר גדול, והפעם מובלעות פלסטיניות לאורך גבול מצרים בקרבת הגבול. לא רוצים עזה כפול שלוש לאורך גבול מצרים".

"יחד עם ההתלהבות הגדולה של גדעון סער, צריך לזכור שלצעדים מהירים יש השלכות מהירות ולצעדים מפתיעים יש השלכות מפתיעות", סיכם אוריון. "נכון לקיים תהליכים בשום שכל, לאט, לאחר ניתוח כל ההשלכות".

ח"כ גדעון סער

מנחה: אלוף (מיל.) עמוס ידלין

תא"ל (מיל.) אסף אוריון ואל"ם (מיל.) עו"ד גלעד שר

מדברים על עסקת המאה

גנרל ווטל התייחס לאינטרסים האמריקניים במזרח התיכון, ועל השינויים שחווה האזור. "כל דיון בענייני האזור תמיד צריך לענות על האינטרסים האמריקניים", אמר ווטל בפתח דבריו. "ארצות הברית לא מעוניינת בכך שמדינות האזור יהוו פלטפורמה לתקיפת אזרחים אמריקניים. אנחנו רוצים למנוע הפצה של נשק להשמדה המונית ולקבל גישה למשאבי האזור ולקשרי המסחר. אנחנו רוצים להבטיח שחוסר יציבות באזור לא משפיע על האינטרסים האמריקניים או על אלה של בעלות בריתה של ארצות הברית, ובהן ישראל".

"האינטרסים של ארצות הברית באזור משתנים, בין היתר בגלל שארצות הברית פחות תלויה במשאבי האזור", הבהיר ווטל. "לפי דעתי, ארצות הברית צריכה להישאר מעורבת באזור שכן עלינו להתחרות ברוסיה ובסין על ההשפעה בשטח". על חיסול מנהיג כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, אמר:  "אין ספק שקאסם סולימאני קיבל את מה שהגיע לו. ישנה הזדמנות של המשך הפעלת הלחץ על השלטון האיראני, בהתחשב בהתפתחויות ובעובדה שהם הפילו מטוס אזרחי". עוד אמר ווטל כי "עלינו לשפר את היחסים שלנו עם עיראק ולהביא אותם לנקודה הטובה ביותר, שבה הם היו כשהתמודדנו עם דאעש". על המצב בסוריה ובלבנון אמר: "הפעילות הצבאית שלנו בסוריה מוגבלת, אבל אני מצפה שנשאיר כוחות במדינה. המצב בלבנון צפוי להחמיר – הכוחות הלבנוניים צפויים לנחול תבוסה מול אי היציבות המתמשכת".

בהתייחסו לטרור באזור אמר: "עלינו לצפות לכך שהטרור באזור ישנה צורה. הג'יהאד הופך מקומי יותר, ודאעש ימשיך לנצל הזדמנויות באזורים אחרים. נהיה צריכים להגדיל את הנוכחות האמריקנית באזורים אחרים. עלינו להרגיע עימותים שבהם אנחנו מעורבים".

גנרל (דימ.) ג'וזף ווטל, לשעבר מפקד פיקוד המרכז האמריקאי

המזרח התיכון בעיני הפיקוד האמריקאי הבכיר

פרופ' הייסבורג אמר כי לוב הופכת להיות "סוריה החדשה" בכל המובנים: רמת האלימות, השחקנים בשטח והעובדה שישנם שכירי חרב סורים על אדמת לוב. הייסבורג הדגיש כי שתי חברות נאט"ו, טורקיה ויוון, "מחזיקות בנו כבני ערובה". "הן משחקות בלוב בשני צדדים מנוגדים. עבור אירופה לוב היא אחת המדינות החשובות ביותר בשל ענייני ההגירה, הסוגייה מפלגת את היבשת".

הייסברג ציין כי המשותף לאובמה ולטראמפ הוא ששניהם שאפו ושואפים לעזוב את המזרח התיכון. עם זאת, "החזון של טראמפ של סוף המלחמות המטופשות מכניס אותו לקונפליקטים חדשים - דבר שמביא אותו לבסוף לפעול כמו אובמה. הרצון של טראמפ בפרס נובל לשלום מניע אותו – טראמפ מעוניין להיות ראוי לפרס, ולא לקבל אותו מבלי שהשיג דבר כפי שלטענתו קרה במקרה של אובמה". בנוגע לחזבאללה אמר הייסברג כי הארגון "הוא אינטרס חשוב של איראן וצפוי להישאר כך. האיראנים יעשו כל שביכולתם כדי להמשיך ולשמר את הניצחון היחסי שלהם בסוריה – הם נשארים בניגוד לאמריקנים שגורל כוחותיהם באיזור אינו ידוע".

שיחה בין השגריר פרופ' איתמר רבינוביץ ופרופ' פרנסואה הייסבורג

מדברים סוריה

ד"ר ולנסי אמרה כי היא סבורה שבעשור הבא, סוריה תיכנס למלחמה אחרת, שניתן להבינה בכמה ממדים: ריבונות - המשטר יהיה חייב לשאת ולתת עם שחקנים חיצוניים כמו טורקיה, איראן ורוסיה, ומקומיים, כולל מנהיגי שבטים ומיליציות. הדבר מציב קושי ליכולת של אסד להציג ריבונות; אופי המשטר - סוריה תתמודד עם שורת מאבקי כוח פנימיים על שאלות מבניות: איך יראה המשטר? מי יעמוד בראשו? סביר שנראה מאבקי כוח אלימים, כולל היעלמויות וסיכולים; האוכלוסייה - אחרי צניחה דרמטית, האוכלוסייה בסוריה צפויה לגדול אבל גם להפוך למקוטבת ומפוצלת יותר, כולל עוינות מופגנת כלפי משטר אסד. רוב הפליטים לא צפויים לשוב לסוריה, ולאסד מדובר בחדשות טובות - רובם בחרו שלא לתמוך במשטר; כלכלה - המצב הכלכלי בסוריה חמור: אינפלציה, תשתיות הרוסות, עוני, יש הערכות שידרשו חמישים שנה לשיקום מלא של המדינה ועשרות אם לא מאות מיליארדי דולרים. שאלת שיקום סוריה היא קריטית - מי ישלם על זה? מאיפה יגיע הכסף?. הממד החמישי והאחרון - הממד הדיפלומטי. סוריה תבקש לחדש את יחסיה עם מדינות ערב.

ד"ר קסאפוגלו התייחס לעתיד סוריה מבחינת התוכנית איראנית והרוסית לעיצוב המרחב. "בתכנית הרוסית, מדובר בבנייה של המדינה ככלי בשירות רוסיה, כולל הקמה מחדש של הצבא הסורי. התוכנית האיראנית, בתורה, מבקשת לבסס את סוריה כשלוחה, בדומה לעיראק, ואת המיליציות השיעיות ככלים לשינוי סוריה באופן שכזה. האיראנים שואפים ליצור אקו-סיסטם סורי שבו ידם תהיה על העליונה לא רק צבאית אלא גם תרבותית. ד"ר קסאפוגלו התייחס למצב באידליב ואמר: מה שקורה היום באידליב מאתגר בשתי זוויות - השתלטות סורית על מוצבים על הגבול עם טורקיה, באופן שעשוי להידרדר להסלמה, ושאלת עתידו של הצבא הסורי החופשי - מה עושים איתו?".

ד"ר ספייר התייחס למעורבות האיראנית בסוריה והדגיש כי מדובר בהתערבות רחבה ועמוקה, הכוללת בניית תשתיות, בניית יכולות צבאיות וחימוש מיליציות, וניסיון לשנות את סוריה דמוגרפית ואידיאולוגית. "הכניסה האיראנית לסוריה היא עמוקה, שאפתנית ורב-גונית", הבהיר ספייר. "לאיראנים יש שליטה אוטונומית בחלקים נרחבים של המדינה, כולל אזורים שחיוניים להם - זאת למרות הקשיים ששלושה גורמים מציבים להם: רוסיה, ישראל ומשטר אסד. לפחות בכל הנוגע לרוסים יש תחרות בין מוסקבה לטהראן על ההשפעה במדינה, יש סתירה באינטרסים של המדינות במרחב". "אסד עדיין מאוד חלש והוא ניצח רק בזכות איראן ורוסיה", הדגיש ספייר. "הדחיקה של איראן מחוץ לסוריה היא יעד לגיטימי עבור ישראל, אבל אי אפשר להוציא אותם משם רק בתקיפות אוויריות ומודיעין מדויק. רוסיה הפכה למתווכת בכל סכסוך שנוגע בסוריה: איראן וישראל, הכורדים ותורכיה, אסד והמורדים - כל אלו מוצאים עצמם רצים למוסקבה".

קפרלה הדגישה כי חשוב להבחין בין הכיוון הרצוי למדיניות האמריקנית, לבין הכיוון הצפוי. "כרגע אני לא מעריכה שסוריה מתכנסת למצב של פוסט-מלחמה", אמרה קפרלה. "יש לדעתי שלושה גורמים שחשוב לקחת בחשבון - השבירות של משטר אסד, שלא יכול להבטיח טריטוריות שכבש ב-2018 והישגיו הטריטוריאליים מרשימים רק על המפה; האתגרים הכלכליים של סוריה, המועצמים בעקבות הרחבת הסנקציות נגדו והאתגרים הכלכליים בלבנון; ומגבלות הכוח של הרוסים בסיוע לייצוב המשטר, צבאית ואזרחית". קפרלה הוסיפה כי "גורם נוסף שחשוב להכיר בו הוא ארגוני הטרור, בהם דאעש, שמחזירים לעצמם את השליטה הטריטוריאלית בחלקים מהמדינה. לבסוף, צריך לזכור את הקמפיינים המתחרים של הטורקים, הג'האדיסטים והצבא הסורי החופשי. מדובר במאבק שמאריך את הסכסוך". לבסוף אמרה קפרלה כי היא "לא סבורה שהנוכחות האמריקאית מספיקה למול האתגרים האלו".

מנחה: ד"ר ורה מיכלין-שפיר

ד"ר ג'ונתן ספייר, ד"ר ג'אן קסאפוגלו, גב' ג'ניפר קפרלה וד"ר כרמית ולנסי.

סוריה - בחזרה לעתיד?

בעקבות סימולציה (משחק מלחמה) שנערכה מוקדם יותר היום ועסקה בתרחיש הסלמה בזירה הצפונית, התכנסו השחקנים לשלב השני בו הציגו את תובנותיהם:

שמרית מאיר (משחקת את איראן): יש פה שני תסריטים - קונסרבטיבי ורדיקלי, שצריך לקחת את שניהם בחשבון לאור התקופה בה אנו חיים ובהינתן חיסול סולימאני והתגובה הרפה לו. לפי התסריט הקונסרבטיבי, האיראנים יבקשו להרחיק את האירוע מאיראן גופא, אך מבלי לסכן את משטר אסד. עם זאת, "בסוריה אין דעת קהל" - אם איראן תבחר לפעול מסוריה, מדובר באינדיקטור דה-אסקלטיבי. עיקרון מנחה נוסף הוא לפאר את נצראללה, שנותר "הדמות המובילה" האחרונה בציר השיעי. לבסוף - הרחקת ארצות הברית מחוץ לעימות. לאור אלו, המהלך האיראני הבא יהיה מהלך נקמה מוכל באמצעות פרוקסי בסוריה והפעלת מנגנון אי-הסלמה בעזרת הרוסים. בתסריט הרדיקלי, ייתכן שנכנסנו למרחב של "יום פקודה" בו האיראנים ישקלו להפעיל את מערך האש המסיבי של חזבאללה. במקביל, המוטיבציה האיראנית לשמור על כבודה נמצאת בעלייה לאור סיכול סולימאני והמתח הפנימי בזירות השורות. לבסוף, כישלון המהלך של כוח רדואן עשוי לדחוק באיראן לחפש אחרי מהלך מסיים.

אורנה מזרחי (משחקת את חזבאללה): הבוקר איראן הייתה זו שריסנה את חזבאללה, אבל אני מבקשת קודם להסביר את ההיגיון של חזבאללה - חזבאללה הגיב מבחינתו למלחמה שישראל יזמה, פגע והרג ובהתאם הוא יכול לנכס הישגים, אך לישראל נותרה המילה האחרונה. בהתאם, חזבאללה בדילמה האם להפסיק - ואם כן, איך - או שיחשוב שהוא מחויב להגיב, לאחר שישראל תקפה בהיקף נרחב בלבנון פעמיים. מאידך, בסה"כ חזבאללה נמצא תחת שורה של אילוצים (הפגנות בלבנון, מצוקה תקציבית, סנקציות; לצד המצב המורכב של הפטרון האיראני וחוסר הצפיות מהשחקן האמריקאי)והאינטרס הבסיסי שלו הוא להימנע ממלחמה רחבה. ההערכה שהגענו אליה היא שחזבאללה יגיב ויגיע למהלך מוכן - תקיפה בצפון של יעדים צבאיים, כדי להימנע מתגובה ישראלית. זה יאפשר לחזבאללה לטעון שהוא אמר את המילה האחרונה.

ג'ון אלן (משחק את סוריה): אם בעבר בעלות הברית של סוריה היו בסוריה כדי לסייע לה, עכשיו הן מנצלות אותה כפלטפורמה למאבק בישראל. מתקפה על ישראל תלך נגד האינטרס של סוריה, שהוא להימנע ממלחמה ישירה עם ישראל שלה יש "עליונות בהסלמה". המטרה העליונה של סוריה - לשמר את המשטר, ולכן עליי להפחית את ההסלמה ולהימנע מסיכון המשטר האיראני. לצד זאת, עליי לשמר את הקואליציה שלנו עם איראן, חזבאללה ורוסיה, וכן נבהיר לישראלים כי יש מקומות שאנו נגן עליהם. אנו נצטרך שהרוסים יפתחו בדיאלוג עם האמריקאים, האיראנים, הרוסים, הישראלים, הטורקים, הסינים והאו"ם; אדרוש שאיראן תשתלט ותרסן את כוח קודס, שחזבאללה יימנע מפעולה מתוך סוריה.

ניצן אלון (משחק את ישראל): אם נפרש את מה שישראל עשתה - מדובר במהלך יזום, הרחבה של המב"מ שהמהלך הדרמטי בו הוא התקיפה הנרחבת בלבנון וברור לנו מה המחיר שנלווה לכך. זה נובע מהתנאים האסטרטגיים שמאפשרים בלימה של פרויקט הדיוק ופגיעה בהתבססות האיראנית בסוריה: הגיבוי האמריקני המלא למהלכים הישראליים והחיכוך האמריקני-איראני, איראן הנמצאת תחת לחץ כלכלי וצבאי (ולכן המורתעות האיראנית גבוהה), ובסוריה אסד עדיין נלחם על משטרו. צריך לזכור שכשישראל יוצאת למהלך יזום שכזה היא נערכה בהתאם כולל הגברת כוננות, ולכן היא יכולה לקחת את הסיכון של הסלמה.

איגור יורגנס (משחק את רוסיה): הנשיא פוטין מפעיל את "הקו החם" עם ישראל וארצות הברית וכן מדבר עם ח'אמנאהי ואסד. רוסיה השקיעה כל כך הרבה בסוריה ויש לה כל כך הרבה להפסיד, ולכן יש לה אינטרס להימנע מהסלמה - בהתאם, רוסיה תנצל את יחסיה עם כל השחקנים במרחב (ועם ישראל הם הטובים ביותר אי פעם) כדי להרגיע את הסיטואציה. זה יגובה בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם המתואמת עם ארצות הברית וצרפת, ורוסיה וסין תפעלנה לחץ על איראן להימנע מהסלמה בהתאם. אם מאיזושהי סיבה הדברים יסלימו עד כדי התקדמות צבאית לדמשק, מדובר מבחינתו של פוטין בהסלמה חריפה יותר שאף עשויה להוביל להגדלת כוחות בסוריה ובים התיכון, על אף שזו לא תהיה ההעדפה שלו.

ג'וזף ווטל (משחק את ארצות הברית): מלחמה היא לא בלתי-נמנעת, ואנו נפעל על בסיס שלושה פרמטרים - נגיב בעיראק בעקבות התקיפה נגד כוחותינו; שנית, נתמוך בישראל; שלישית, נבלום את האיראנים. כך, נגביר את הלחץ על עיראק כך שתגן על ארצות הברית וחברות הקואליציה מפני תקיפות שכאלו. נבהיר לישראל שעדיף לאפשר לנו לפעול בעיראק מאשר שישראל תפעל בעיראק. יש לנו רצון שלנו להימנע מהסלמה-רבתי או מהסלמה אמריקאית-איראנית, אך נשמר את הכוחות המסיביים שלנו באזור כך שנוכל להמשיך לסכן את האינטרסים האמריקאים.

איתי ברון (מנחה): מה שעולה מכאן הוא ברור - כל השחקנים רוצים להימנע מהסלמה. בהינתן הסלמה יותר רחבה - מהו המתווה המועדף עליכם ללחימה? ואיך המערכת הבינ"ל יכולה לסיים הסלמה שכזו?

שמרית מאיר (איראן): בתרחיש קצר, איראן מעדיפה מלחמה בסוריה; בתרחיש ארוך, איראן מעדיפה מלחמה בלבנון, כשבוע של "בליץ חזבאללאי" המלווה במתקפת תודעה גדולה. איראן תחתור ל-"תצוגת תכלית" שתשיב את ההרתעה שהיא מקרינה במרחב, והפעלת כוחות יבשתיים של חזבאללה או פגיעה ביעדים אסטרטגיים בישראל ימחישו זאת היטב. בכל מקרה המרכז הוא לבנון, כאשר עזה יכולה להיות סייד-קיק ולא המנה העיקרית.

ג'ון אלן (סוריה): אסד יכול להילחם "מלחמה אחת בכל פעם". בעלות בריתו תנסינה לגרור את סוריה למלחמה, אך יש קושי רב לבחון את מידת ההשפעה של איראן בסוריה אחרי חיסול סלימאני. הדבר האחרון שאני רוצה הוא ישראל וארצות הברית פועלות בשטח סוריה.

ניצן אלון (ישראל): מעבר לסף מסוים, משהו שהוביל אותנו לכלל הסלמה משמעותית, אז לא תהיה דרך להימנע ממערכה רבתי: יותר משבוע, כולל פגיעה בתשתיות המדינה הלבנונית (יש לכך אפקט של הרתעה ארוכת טווח), סביר להניח שההגנ"א הסורי יותקף. ישראל תעביר מסרים אסטרטגיים לאסד. מה שיותר חשוב במהלך המלחמה אלה התנאים שייווצרו בסיומה: מטרת המלחמה היא פגיעה משמעותית באיומים בעין (דיוק והתבססות) וניצול הנוכחות הרוסית והמעורבות היחסית האמריקאית, וכן החולשה האיראנית, ליצירת "תנאי סיום" טובים יותר.

איתי ברון (מנחה): מה יכולת הקהילה הבינלאומית למניעת הסלמה?

ג'וזף ווטל (ארצות הברית): יש כוחות רבים לארצות הברית באזור, ויש אפשרות לקרוא לכוחות נוספים - הכוחות האמריקאים יכולים לרסן את איראן ואחרים, על אף שזה לא התרחיש הרצוי לנו. אנחנו נפעל להשתמש בערוצים הדיפלומטיים שלנו ובשותפי הקואליציה שלנו כדי לנסות ולבלום את ההתדרדרות.

מנחה: תא"ל (מיל.) איתי ברון

גנרל (דימ.) ג'וזף ווטל, גנרל (דימ.) ג'ון אלן, סא"ל (דימ.) אורנה מזרחי, ד"ר איגור יורגנס, אלוף (מיל.) ניצן אלון וגב' שמרית מאיר

משחק מלחמה - הזירה הצפונית

המשתתפים ניתחו את משחק המלחמה שהוצג בפניהם. הגנרל פטראוס, כל הכוחות המרסנים שראינו פה - יותר מדי רציונליים, "נחנחים", מה השתנה? בעבר אירוע כזה שתיארנו פה, כולל סיכול סולימאני, יוביל להסלמה אזורית - מה קשה שאף אחד לא רוצה להילחם?

פטראוס: מי שמסתכל אל התהום נוטה לסגת. כגנרל וכראש ה-CIA היה לי שם אחד בראש רשימת המבוקשים שלי שלא השתנה: קאסם סולימאני. סולימאני היה ראש ה-CIA, מפקד סנטקו"ם, מפקד סוקו"ם והשליח המדיני המיוחד, כולם באדם אחד. סיכולו הוא מהלך חסר תקדים ומהווה הפגנה מובהקת של ארצות הברית להשבת ההרתעה - בין ארצות הברית לאיראן, לא בין ארצות הברית לפרוקסי איראנים. אני לא חושב שחזבאללה רוצה במלחמה נוספת עם ישראל, אלא אם כן איום קיומי יוצב בפניו. חזבאללה לא יכול לפגוע בישראל בצורה כה דרמטית כמו בעבר, בגלל מערכות ההגנ"א הישראליות וכן בגלל יכולות התקיפה הישראליות. לאסד יש דילמה מורכבת ביותר - הוא זקוק לחזבאללה ולאיראן, אך קודס שולטים במדיניות עבור כל המרחב השיעי וסוריה היא חלק ממנו.

אודי דקל: הגנרל איזנקוט, אנו אומרים ש-"להסלמה יש דינמיקה משלה" - מתי ישראל אמורה לקבל החלטה שלא תטפל יותר בשלוחים האיראניים אלא באיראן עצמה?

איזנקוט: איראן הרבה יותר חזקה מחזבאללה או מהמיליציות או מכוח קודס, אבל היכולת האיראנית לפגוע בישראל קטנה משמעותית מהיכולת של חזבאללה. בהקשר התרחיש, הדברים הנכונים נאמרו - בפרספקטיבה הרחבה צריך להסתכל לעבר: מלחמה אחת ב-2006, שלוש מערכות בעזה ומאז מציאות אחרת - שקט לתושבי ישראל שבבסיסו הפעלת כוח בדפוס אחר, שבבסיסו הרתעה כמרכיב בסיסי ראשון בתפיסת הביטחון של ישראל. פעלנו למנוע את ההתבססות האיראנית בסוריה, את פרויקט הדיוק בלבנון, ניטרלנו את איום המנהרות, סייעו לסיכול המדינה האסלאמית וכל זה במקביל למאבק יום-יומי בטרור. עלינו להמשיך במדיניות הזאת עד שייווצר איום אסטרטגי חמור: עד אז עלינו להמשיך את המערכה תוך ניצול היתרונות שלנו במודיעין ובהפעלת כוח.

אודי דקל: האם אתה רואה מצב שבו ארצות הברית נלחמת עבור ישראל במזרח התיכון?

פטראוס: זה אפשרי. במלחמה ישראלית-איראנית, מעורבות ארצות הברית היא מחויבת המציאות. בסופו של דבר זה לא באינטרס של איראן להסלים את המצב לחלוטין, שכן לכל משטר יש אינטרס לשרוד.

אודי דקל: איזנקוט, מה תהיה תוצאה מספקת מבחינת ישראל?

איזנקוט: ברור שהראש של הציר הוא איראן. המטרות האיראניות: הבטחת המשטר לאורך זמן, הגמוניה אזורית, השגת יכולת גרעינית או לפחות יכולת סף, שתהווה תעודת ביטוח. כל פעולה ישראלית צריכה לפעול במטרה לפגוע במטרות האלה. בפרספקטיבה של 13 שנים אחרי מלחמת לבנון, הפגיעה הרחבה בחזבאללה הובילה ל-13 שנים של שקט, אבל לא מנעה מחזבאללה להתעצם בשנים שלאחר מכן.

אודי דקל: פטראוס, בתוך הציר השיעי החוליה החלשה היא סוריה - אסד לא ראוי להיות נשיא סוריה אחרי שרצח חצי מיליון אנשים. האם ניתן למוטט את משטרו של אסד כדי לעצב מציאות טובה יותר באזור, בעיקר תוך פגיעה בציר השיעי?

פטראוס: אני לא בטוח שאסד בכלל מנהל את סוריה כמדינה ריכוזית - יש מיליציות שונות שפועלות, באדליב וכו'. עלינו להימנע מניתוח פשטני שלפיו אם נצליח להרחיק את אסד למדינה שלישית ונביא מחליף, כולם יישבעו אמונים למנהיג החדש של סוריה. לצערי סוריה נדונה לעוד שנים של כאוס, וישראל בעיקר צריכה להתמודד עם חזית שיעית שלמה.

איזנקוט: מצבנו לא נהדר, יש הרבה איומים. הערכות המצב השנתיות טוענות שהמאזן האסטרטגי של ישראל משופר ביחס לסביבה, אבל המציאות היא נפיצה בחמש חזיתות ואנו יכולים להיקלע להסלמה, עד כדי מלחמה, או מאי-הבנה או מפעולה יזומה שמסתבכת. הלקח המרכזי הוא להמשיך להתקדם בנחישות לקידום האינטרסים, לקדם שותפויות אזוריות ולעבוד עם שותפינו האמריקאים: יש שקיפות, שותפות, חברות אמת ועלינו לעשות כל מאמץ כדי לוודא את השקט למדינת ישראל.

מנחה: תא"ל (מיל.) אודי דקל

רא"ל (מיל.) גדי איזנקוט וגנרל (דימ.) דיוויד פטראוס

תחקיר מפקדים

יו"ר כחול לבן, חה"כ בני גנץ, נעל את היום הראשון של הכנס הבינלאומי השנתי ה-13: אני מודה לנשיא טראמפ שאליו הגעתי לפגישה מיוחדת וחסרת תקדים. המטרה שלנו היא פשוטה - אנו רוצים את מדינת ישראל כמדינה בטוחה, יהודית ודמוקרטית, והיפרדות בטוחה מהפלסטינים היא הדבר הדרוש לשם כך. אפעל למימוש התכנית על כלל סעיפיה תוך שיתוף פעולה עם מדינות האזור. הנהגה פלסטינית אחראית תקבל את עקרונות התכנית ותיכנס למשא ומתן. ההנהגה הפלסטינית הפכה לסרבנית. אני קורא לכם: אל תפספסו עוד הזדמנות לשלום.

תכנית השלום דורשת פעולה רחבה, משולבת וחכמה, ביטחונית ומדינית. צעדים פזיזים וחסרי אחריות שאינם מתואמים עם מדינות ערב המתונות מסכנים את היכולת ליישמו. צעדים חלקיים שיקודמו ללא עבודת הכנה של המערכת הביטחונית יסכנו את התהליך. המתווה שראינו אינו עומד בחלל ריק. חשוב שנדון בהרחבה על מה שקורה לביטחונה ולחוסנה של מדינת ישראל, כפי שבא לביטוי בהערכת המצב של ה-INSS.

בשנה האחרונה ישראל כמעט לא יזמה מהלכים אסטרטגיים לשיפור מעמדה המדיני. בסוגיות האסטרטגיות היה קיפאון ואף נסיגה: חזבאללה התחזק, איבדנו חבלי ארץ בשל היעדר מדיניות מול ירדן, שברנו שיא מפוקפק של מעל 1,500 רקטות שנורו על תושבי הדרום, משרד החוץ שלנו מפורק ומפורר, והחמור מכל - איראן קרובה מאי פעם לגרעין ואלפי לוחמיה פרוסים בצפון. למול סוגיות אלו ננקוט שלושה צעדים מרכזיים: נגדיל את עוצמת ההרתעה מול איראן ונמשיך את המהלכים להרחקת איראן מהגבולות; נרתום את המעצמות להגברת הלחצים על איראן; נחזיר את ההרתעה שנמחקה מול חמאס ונביא להכרעה או להסדרה, כולל השבת הבנים הביתה, ונעשה זאת גם אם הדבר יהיה כרוך בהפעלת עוצמה חסרת תקדים.

לצד השחיקה הביטחונית יש שחיקה מתמדת בחוסנה הפנימי של ישראל. מערכת החינוך שלנו, כפי שראינו במבחני ההשוואה, נמצאת במצב קשה - יש לנו מורים מצוינים אך הם חסרי אמצעים מתאימים. מערכת הבריאות בקיפאון, הךב נקרע מהדיווחים על התאבדויות רופ]אים ואנשי צוות. השסע הפוליטי הפנימי הופכים אותנו לחלשים כלפי חוץ. מי שמנסה להפריד כדי למשול, לא יוכל לאחד אותנו כדי שנחיה בכבוד הדדי. כראש ממשלה אשנה את סדר העדיפות הלאומי ואפעל להקמת ממשלה שתצמצם את הפערים בין המחנות, שכן רק כך נוכל להתמודד עם האתגרים והאיומים שלפנינו.

יו"ר כחול לבן

רא"ל (מיל.) ח"כ בני גנץ

אתגרי ביטחון וחוץ לישראל בעשור הבא

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה בין סגן עוזר מזכיר המדינה האמריקאי לאיומים פיננסים וסנקציות, דיוויד פיימן, לבין ד"ר רז צימט, תחת הכותרת "הסנקציות של הממשל האמריקאי ב-2020: שיקולים וסדרי עדיפויות". הדיון נסב סביב העיצומים שממשל טראמפ הטיל על איראן, מידת הצלחתן, והסנקציות שצפויות להיות מוטלות בשנה הבאה. "סנקציות הם כלי במדיניות החוץ שמטרתו להשיג יעדים מדיניים של משרד החוץ", הבהיר פיימן בתחילת השיחה. בהתייחסו לעיצומים על איראן אמר: "אנחנו כעת בלחץ מקסימלי על איראן ובשנת 2020 נעבור ללחץ סופר מקסימלי. מטרת הסנקציות היא למנוע הכנסות מהמשטר, שאיתן הוא מוציא לפועל פעולות שונות באזור. אנחנו לוחצים עליהם באופן שנותן להם ברירה: או להפסיק את הפעולות האגרסיביות או שהכלכלה שלהם תקרוס". בנוגע לחברות שעורכות קשרים מסחריים עם איראן אמר פיימן: "דוגמה לסנקציות החריפות שלנו היא אלה שהטלנו נגד קוסקו - חברת הספנות הגדולה בעולם שנמצאת בבעלות סינית. זה מוכיח שאף שחקן בעולם אינו חסין לסנקציות האמריקאיות אם הוא מנהל קשרי מסחר עם איראן".

"התחלנו את הסנקציות רק לפני 14 חודשים", הזכיר פיימן. "הפטור לרכישת נפט למדינות כמו סין פג לפני שמונה חודשים בלבד. במסגרת הזמנים הזו הצלחנו לפגוע באיראן. כשרואים שאיראן מקצצת את התקציב למיליציות השיעיות בעיראק וארגונים כמו חזבאללה מחפשים מקורות הכנסה אחרים, אפשר לומר שהסנקציות משיגות את המטרה. הסנקציות הצליחו לבודד את איראן ולהוביל לירידה משמעותית של זרימת כספים לארגוני טרור ברחבי העולם". בנוגע לנזק הכלכלי שספגה איראן הרחיב פיימן ואמר: "הערכות קרן המטבע העולמית לא מדויקות כי הן מבוססות על ייצוא נפט של 600 אלף חביות ביום. אנחנו יודעים שאיראן לא מייצאת כמות כזו. ההתכווצות הכלכלית באיראן היא של יותר מ-9%". על הצפוי בעתיד מבחינת הסנקציות אמר פיימן: "אני חושב שנראה יותר סנקציות - הרחבת הסנקציות באופן אסטרטגי. ענפים שלא נתונים כעת לסנקציות יכולים בקרוב מאוד להיכנס לסבב הסנקציות ולהיפגע. "אנחנו לא נוותר על הסנקציות עד שאיראן תנהג כמו מדינה רגילה במערכת הבינלאומית"

שיחה בין ד"ר רז צימט לבין מר דיוויד פיימן

ה‬סנקציות של הממשל האמריקאי ב-2020: שיקולים וסדרי עדיפויות

דגראס התייחסה בתחילת המושב לביטול הסכם הגרעין ואמרה כי "טראמפ לא אהב את אובמה ורצה עסקה חדשה רק כדי למחוק את מורשתו. איראן לא הפרה את הסכם הגרעין". בנוגע לאפשרות למו"מ ציינה: "מצד אחד אומרים שלא יישבו עם איראן עד שהיא תהיה מדינה נורמלית, אך טראמפ אומר שיישב איתם ללא תנאים. יש משהו מבלבל בשיח הזה".

דגראס ציינה כי איראן מגיבה לארצות הברית באופן תוקפני "מפני שהיא משוכנעת שהמטרה של ממשל טראמפ היא להפיל את המשטר". בהתייחסה לחיסול סולימאני ציינה: "לאיראן יש זכרון של פיל ועוד לא ראינו את המילה האחרונה שלה בעניין".

דוראן התייחס גם הוא לחיסול סולימאני ואמר כי "כל המערכת האיראנית תחת לחץ. התגובה שלהם הייתה להוציא את ארצות הברית מעיראק וזה דווקא גרם לטראמפ לחשוב על תוכנית ולהתנקש בסולימאני. אף על פי כן, טראמפ ישמח להגיע לבחירות אחרי שהאיראנים יבקשו לנהל משא ומתן והם יודעים את זה. האיראנים יודעים לחייך מצד אחד ולתקוע סכין בגב מצד שני".

איילנד התייחס ליעדים שהשגיו הסנקציות האמריקניות על איראן ואמר כי "המצב היום הוא רחוק מלהיות טוב. אם המטרה של הסנקציות שהוטלו על איראן היא להרחיק אותה מנשק גרעיני, נראה כי מה שמתרחש הוא בדיוק ההפך. עד כה המדיניות האמריקנית בכל הנוגע לאיראן היא רחוקה מלהיות מוצלחת". איילנד הצביע על טעות שלטעמו עושה טראמפ בדרך פעולתו, ואמר כי "הוא מתמקד בלחץ כלכלי על איראן וזנח את האופציות הצבאיות, למעט הפגיעה בסולימאני. אני חושב שארצות הברית מפספסת את האפשרות לפגוע באיראן באמת. היא מובילה את איראן לייאוש כלכלי".

מנחה: גב' סימה שיין

ד"ר מייקל דורן, גב' הולי דגראס, השגריר אריק דנון ואלוף (מיל.) גיורא איילנד

איראן - ארצות הברית: הסלמה או משא ומתן?

פרופ' באואר העלה שתי סיבות מרכזיות שבגינן האנטישמיות זוקפת ראשה בימים אלה: 1. הסיבה ההיסטורית - התרבות היהודית שונה מתרבויות שסבבו אותה, והאנטישמיות הופיעה עוד לפני הנצרות. השנאה הזו תמיד קיימת 2. הירידה בילודה בכל העולם הצפוני - בעולם הצפוני ישנה הגירה ממקומות כמו אפריקה והמזרח התיכון. ההגירה הזו מובילה לתגובה טבעית של לאומנות, ותמיד הקורבנות הראשונים של פרץ לאומנות הם היהודים.

באואר הדגיש כי הדרך להגן על היהודים היא לא דרך חקיקה נגד אנטישמיות. "חוק לא פותר חברה מהתפתחויות אידיאולוגיות. הדרך היא לתקוף את האנטישמיים כאלה שמחריפים את החברה הלא יהודית". עוד ציין: "אי אפשר להילחם באנטישמיות באמצעות הגנה כמו עוד שוטרים בבית כנסת. צריך להשתמש באותם כלי תקשורת המוניים ולתקוף בהם את האנטישמיים".

על המעורבות הפולנית באירועי השואה אמר באואר: "נכון שמה שהגרמנים עשו לפולנים זה רצח עם, נכון שרבים מהם סבלו מהמדיניות הגרמנית, אבל זה לא מנע מפולנים רבים לשתף פעולה עם הנאצים. לפי הערכות בין 130 ל-200 אלף יהודים נרצחו בידי פולנים. אי אפשר להתעלם מזה". נזריאן הבהירה כי הבעיה של האנטישמיות העולמית היא לא בעיה של ישראל בלבד, "אלא של כל מדינה ברחבי העולם. מדינה ריבונית צריכה להגן על האזרחים שלה".

מנחה: גב' עדי קנטור

ד"ר שרון נזריאן ופרופ' יהודה באואר

אנטישמיות: בעיה עולמית

תחילה התייחס אלוף (מיל.) ידלין לתוכנית השלום של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, וקבע כי "התוכנית לא תביא לשלום בין ישראל לפלסטינים. אני חושב שישראל, ארצות הברית והערבים צריכים לקחת את התכונית הזו בצורה מאוזנת ולהתחיל ליישם אותה".

על האפשרות של סיפוח של ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, הבקעה וצפון ים המלח אמר כי "אני חושב שהסיכון מסיפוח חד צדדי הוא יותר סיכון מדיני מאשר סיכון צבאי". עוד ציין: "אני מודאג מתגובת שאר העולם. המפלגה הדמוקרטית יכולה לחזור לשלטון בבחירות והם לא אוהבים את התוכנית הזאת. סיפוח עבורם זה כמו להגיד חזיר בבית כנסת. מעבר לכך, גם באירופה ובטח באו״ם נראה גינויים כלפי סיפוח. בנוגע לאיום להפסיק את התיאום הביטחוני ציין: "התיאום הביטחוני הוא אינטרס פלסטיני ולא רק ישראלי, הרשות לא רוצה שחמאס ישתולל כפי שקרה בעזה".

בהתייחסו לחיסול קאסל סולימאני אמר ידלין: "עד סולימאני היה נראה כי איראן נמצאת עם ביטחון עצמי גבוה מפני שלא הגיבו להתגרויות שלה כמו תקיפת המל״ט והתקיפה בערב הסעודית. לפתע התנקשו בסולימאני, הם הפילו מטוס אוקראיני וחמישים איראניים מתו בהלווייה. זה מקרה של משטר שנמצא בזעזוע".

בכל הנוגע להתנהלות מול איראן הדגיש ידלין כי יש להתכונן לשני התרחישים הבאים: 1. משא ומתן - הנשיא טראמפ קורא לכך, אולם האיראנים לא יבואו עד שיראו מה קורה בבחירות בארה״ב. 2. הפרה איראנית של הסכם הגרעין כל שישים יום. "האופציה של תקיפת מתקני הגרעין באיראן בהחלט צריכה להיות על השולחן. זאת הברירה האחרונה אחרי אופציות לא צבאיות. אם בסוף הברירה היא בין פצצה איראנית למכת מנע של ישראל הרי שצריך לשקול זאת", הבהיר ידלין.

ידלין התייחס גם לאיום מכיוון חזבאללה ואמר: "פרויקט הדיוק של חזבאללה הוא איום גדול על ישראל. כשמישהו רוצה לפגוע במרכיבי הכוח המרכזיים של ישראל ויכול לדייק, האיום על מדינת ישראל עולה. יש שיגידו שזה איום קיומי כי מדינת ישראל בלי מודיעין או בלי חשמל זו בעיה רצינית". בנוגע להתמודדות עם פרויקט הדיוק הצביע ידלין על ארבע דרכים מרכזיות: 1. מערכה בין המלחמות. 2. הרתעה - אופציה בעייתית שכן כשיש לאויב אלפי טילים והוא יכול לנטרל את חיל האוויר, ההרתעה לא עובדת. 3. הגנה - אנחנו המדינה היחידה שיש לה מערכת הגנה משמעותית נגד טילים. 4. מלחמת מנע - אנחנו לא חייבים לנקוט במלחמת מנע כעת, אבל יש לדון באפשרות.

מר יואב לימור מראיין את אלוף (מיל.) עמוס ידלין

ההערכה האסטרטגית לישראל 2020

שטייניץ התייחס בשיחה לסוגיית הגז הטבעי ואמר: "מהפכת הגז הטבעי היא בעלת משמעות היסטורית בישראל, כלכלית, גיאופוליטית ובעיקר מאפשרת לנו להוריד למינימום את זיהום האוויר לעשרות השנים הקרובות". לדברי השר, "עד לפני 8-7 שנים, תחום האנרגיה היה נטל עבור ישראל: כל האנרגיה הייתה מיובאת והעלות הכלכלית הייתה אדירה. שילמנו גם מבחינת בריאות הציבור בגלל השימוש בפחם ובסולר והפגיעה בזיהום האוויר. היום, בזכות תגליות שדות הגז הטבעי, רק השנה יצוא הגז יתרום שליש לצמיחה הכלכלית. שנית, יש הקטנת עלויות וכמובן הכנסות המדינה גדלו".

"התמלוגים ומס החברות הולכים ישירות לתקציב, המס על רווחי יתר מופנה לקרן הון ריבונית", הבהיר שטייניץ. "ההכנסות צפויות לגדול משמעותית בשנים הבאות: תוספת של כמה עשרות מיליארדים מדי שנה". על הקשר בין הגז לבין שיתוף הפעולה האזורי אמר: "הגז לירדן ולמצרים כבר החל לזרום. עד היום, החוזים עמן כבר הגיעו לשווי 32-31 מיליארד דולרים. זה שיתוף הפעולה הכלכלי האסטרטגי הנרחב ביותר עמן מאז הסכמי השלום. יש לכך חשיבות גיאו-פוליטית אדירה".

"כשאמרתי שלא מן הנמנע שנייצא עודפי גז לירדן ולמצרים, האשימו אותי שאני מטעה את בית המשפט והמדינה", הוסיף. "לגבי אירופה, לא נהיה ספקי הגז שלה, אך נוכל להיות ספקים נוספים ויש לכך חשיבות גיאו-אסטרטגית אדירה גם אם נספק רק 20% מצרכי הגז של אירופה. שדות הגז של ישראל וקפריסין יכולים להחליף את שדות הגז הטבעי המידלדלים של הים הצפוני עבור אירופה. בנוסף יש אפילו אפשרות לשלוח גז נוזלי ממזרח הים התיכון להודו".

"תוך ארבע שנים מהיום אנחנו לוקחים את כל תעשיית האנרגיה בישראל והופכים אותה למבוססת בלעדית על גז טבעי", סיכם השר. "זה יוריד כ-95% מזיהום האוויר. כולנו נחיה חיים בריאים יותר והמשמעות על הנטל על מערכת הבריאות היא אדירה".

השגריר ד"ר עודד ערן מראיין את ד"ר יובל שטייניץ

שר האנרגיה 

"מדד הביטחון הלאומי" נבנה במטרה לשקף את דעת הקהל בישראל ולבחון את מגמותיה ביחס למגוון סוגיות של ביטחון לאומי. המחקר בוחן מידי שנה באופן שיטתי מהן התפיסות של דעת הקהל בנוגע לאיומים ולאתגרים שעומדים בפני מדינת ישראל באופן כללי. משאלה זו נגזרים שני תתי-נושאים: הראשון הוא האיומים והאתגרים החיצוניים-ביטחוניים, הכוללים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הגרעין האיראני, הזירה הצפונית ויחסי ישראל-ארצות הברית. השני הוא האיומים והאתגרים הפנימיים-חברתיים. בנושא זה נכללים היחס לממסד הביטחוני, להיבטים חברתיים, יחסי יהודים-ערבים בישראל, היחס לתקשורת וכן תפיסות עולם וערכים. מטרתו לאמוד, לתאר ולנתח את ההשקפות, הגישות, התפיסות והעמדות של האוכלוסייה בישראל באמצעות מחקר דעת קהל מקיף. כל זאת תוך ניתוח המשמעויות שעולות מכך לביטחון לאומי ומתוך מטרה לנסות לתרום למקבלי ההחלטות ולדיון הציבורי והתקשורתי. בכנס יוצגו ממצאים מהמחקר האחרון שהתבסס על מדגם רחב ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל – כ-800 נשאלים ונשאלות, יהודים וערבים. המחקר בוצע בנובמבר 2019 על-ידי מכון פור"י באמצעות ראיונות פנים אל פנים, בבתיהם של המשיבים.

ד"ר ציפי ישראלי

מדד הביטחון הלאומי: מחקר דעת קהל

בתחילת הדיון העלה תא"ל (מיל.) דקל שאלה בנוגע למצב הצפוי מול הפלסטינים בחמש השנים הקרובות. ד"ר מיכאלי טען כי הפלסטינים נמצאים באחת מנקודות השפל הגדולות שלהם. "בעוד כחמש שנים, אנו עלולים למצוא עצמנו עם זירה פלסטינית מרוסקת ומפוצלת. המחנאות עלולה להביא להתפוררות המסגרת הרשותית לאחר מות אבו מאזן. לישראל יהיה תפקיד חשוב מאוד, ואולי מהמשבר הזה יצמח שינוי משמעותי ועיצוב מחדש של המרחב שישפיע לחיוב גם על הפלסטינים".

ד"ר מרזן התייחסה לדור הצעיר הפלסטיני ואמרה כי "הדור הצעיר חווה סערת רגשות משמעותית. הצעירים מבינים שהמאבק המזוין נגד ישראל כבר לא רלוונטי וכך גם המאבק המדיני. יש התחזקות זרם שכולל גם צעירים אסלאמיסטים ואומר למנהיגים הפלסטינים שהם נכשלו וצריך לעבור למאבק תרבותי בלתי אלים על זכויות אדם ולמען מדינה אחת. זה שיח שנתפס כיותר לגיטימי גם בדעת הקהל וזה מסכן את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל".

השגריר שפירו התייחס לתוכנית המאה ועתידה ברקע מערכת הבחירות האמריקאית. "ספק אם התוכנית תוכל להתבצע בהיעדר תמיכה פלסטינית", ציין. "אם טראמפ ינצח בבחירות, ישראל תוכל לפעול חד-צדדית בתמיכה אמריקאית. אם הוא לא ינצח, ומאחר שהוא מנוגד לעקרונות שהושגו בעבר בין ארצות הברית לישראל, עשוי להיות תרחיש שנשיא דמוקרטי יבוא עם גישה חדשה של כפיית פתרון על שני הצדדים".

אלוף (מיל.) כהן התייחס גם הוא לתוכנית השלום ואמר כי "המציאות שנוצרת כאן של העדר הפרדה בין שתי מדינות, עשויה לעודד פיתוח תשתיות שיאפשרו הזדמנויות חדשות ושיתוף פעולה טוב יותר בין הצדדים. צריך לשנות את הרעיונות והמושגים של המאה ה-20".

מיכאלי דיבר על התיאום הביטחוני ואמר כי "מדובר באינטרס פלסטיני גדול אף יותר מאינטרס ישראלי בגלל שהם לא יכולים להתמודד עם האתגרים הפנימיים, ובראשם חמאס, ללא סיוע ישראלי. זה לא אומר שהוא יישמר בפורמט הקיים בכל תנאי ובכל מקרה בגלל חולשתה שעלולה לחייב אותה לפגוע בתיאום הביטחוני. אני לא מזהה סבירות גבוהה לאיחוד שורות פנים פלסטיני בגלל הפער האידיאולוגי והמחלוקות העמוקות בין הרשות לחמאס. סיפוח חד-צדדי עלול לזרז תהליכים שיובילו לשיבוש התיאום הביטחוני, אבל הוא יישאר אינטרס ביטחוני פלסטיני".

מרזן התייחסה לפיוס הפנים פלסטיני ואמרה כי "יש שסעים עמוקים בחברה הפלסטינית, אבל יחיא סנוואר מנסה ללכת לאיחוד ולפיוס לאומי עם פתח כדי להשתחרר מהאחיזה של הג'יהאד האסלאמי. הוא צריך לייצר הישגים משמעותיים עבור הציבור העזתי כדי לשכנע שמאבק מדיני עדיף על מאבק מזוין. עד שההנהגות בעזה ובראמאללה לא יבינו שזו שעת מבחן עבורן, הפיוס לא יקרה".

שפירו ציין כי ארצות הברית אמר כי פתרון שתי המדינות הוא "עדיין מטרה אסטרטגית והתפיסה שהיא עדיין אפשרית בעתיד היא נכס לישראל ביחסיה עם ארה"ב לנוכח השינויים הדמוגרפיים בארה"ב שמחזקים את התמיכה במפלגה הדמוקרטית, בעיקר בקרב הצעירים".

הכהן אמר בנוגע לסוגיית הסיפור כי "נוצרה מציאות חדשה שדוחפת לסיפוח. לפעמים עדיפה מציאות דה פקטו על פני מציאות דה יורה, אבל כעת סיפוח עשוי להכניס אנרגיה חדשה למערכת. אם ישראל תממש סיפוח, למשל על בקעת הירדן, היא תייצר מציאות חדשה. עדיף שתהיה מציאות עם מומנטום".

מנחה: תא"ל (מיל.) אודי דקל

ד"ר רונית מרזן, ד"ר קובי מיכאל, אלוף (מיל.) גרשון הכהן והשגריר דן שפירו

המפתחות לזירה הפלסטינית

תחילה, התייחס מלאדנוב לתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ואמר כי מדובר ב"שינוי משמעותי בפרדיגמה ומוקדם להעריך אם שאר העולם ייאמץ את השינוי הזה. לא נראה לי שהיא יכולה לשמש בסיס להסכם ישראלי-פלסטיני בגלל דחייתה על ידי הפלסטינים. משא ומתן יהיה בלתי אפשרי אם ישראל תנקוט בצעדי סיפוח חד-צדדיים".

"צריך לראות אם ההצעה תביא לשינוי טבע היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית, מה תהיה עמדת הליגה הערבית ועמדת מועצת הביטחון", הבהיר מלאדנוב. "אני מקווה שהימים הקרובים לא יחסמו אפשרות לפתרון מדיני לסכסוך בין ישראל לפלסטינים".

על אפשרות להסדרה בין ישראל לחמאס אמר מלאדנוב: "מניעת מלחמה בעזה הייתה המאמץ המרכזי שלנו בשנים האחרונות. יש אתגרים רבים להסדר בין ישראל לחמאס, מה שחשוב זה למצוא הסדר פוליטי בר קיימא והוא אפשרי רק כשתהיה אחדות בין הפלגים הפלסטינים".

"פעולה צבאית בעזה שנועדה להפיל את שלטון חמאס תביא כנראה לסכסוך יותר קשה מזה שהיה ב-2014", הדגיש מלאדנוב. "לא בטוח שישראל רוצה שעזה תהפוך למקרה דומה לסומליה. ניתוק מוחלט בין ישראל לעזה יביא לאסון הומניטרי שגם הוא יתפוצץ לישראל בפנים. אופציה נוספת היא הפסקת אש ממושכת שתאפשר שיפור חיי היום יום ושמירת השקט. אני הייתי חותר לשמירה על השקט הקיים ולייצר תנאים שיאפשרו בסופו של דבר את חזרת הרש"פ לעזה".

על הערכתו למצב באזור בחמש השנים הקרובות אמר מלאדנוב: "אני מקווה שלא יהיו לכם בחירות נוספות ושלפלסטינים יהיו בחירות. בסופו של דבר, ישראל והפלסטינים צריכים לחיות כאן ולהחליט איך אתם רוצים לחיות יחד. מקווה שנראה מסגרת שתאפשר לשתי ההנהגות, הישראלית והפלסטינית, לשבת יחד ולהגיע להסכם בר קיימא המבוסס על כבוד והכרה הדדית והבנה שאף אחד לא הולך להיעלם".

שיחה בין תא"ל (מיל.) אודי דקל לבין מר ניקולאי מלאדנוב, המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון

פתרונות לעזה

השגרירה ליף התייחסה לעובדה שלהצגת תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הגיעו שגרירי מדינות ערב, ואמרה כי "יש לדבר על מי שלא היה שם - ירדן ומצרים בתור שתי מדינות שיש להן יחסים רשמיים עם ישראל בלטו בהיעדרן". סמית' הוסיפה כי "אני חושבת שזה הצביע על כך שישנם חששות נוספים שמעסיקים אותם מאשר היחסים בין הישראלים והפלסטיניים. במקומות שבהם עבדתי, אנשים חוששים מהאיום של חזבאללה, הם חוששים מהדברים הקרובים אליהם ולחייהם". על המעורבות של קטר בתהליך השלום אמרה סמית' כי "העובדה שקטר נמצאת תחת מצור מצד שכנותיה נמצאת בעדיפות ראשונה עבור המדינה. הם מרגישים לכודים בין ערב הסעודית ואיראן, וזה גם מסביר את יחסיהם עם טורקיה". עוד הבהירה סמית' כי "כשמסתכלים במרחב רואים קטרים צעירים שמדברים על החדשנות שיש בישראל, משקיעים שמדברים על ההשקעות בישראל, שהיו רוצים לעשות יותר עסקים עם ישראל".

ליף הדגישה את ההבדלים בדעת הקהל בין הדור הצעיר למבוגר, ואמרה כי "הייתה בחורה ציערה כבת 20 שאמרה שהיא מאוד תומכת במטרה הפלסטינית, וכשדיברתי עם אנשי עסקים בני 40 הם אמרו שהם מעריצים את ישראל ויש להם צורך בטכנולוגיה ובחדשנות. שמעתי אותם דברים באיחוד האמירויות, שמאופיינת בחברה מסורתית ושמרנית". סמית' נשאלה על התחושות המלוות שגרירה יהודייה הנמצאת במדינה מוסלמית, וענתה בבדיחות כי "בשנה השלישית שלי כשגרירה בקטר החלטתי לספר שאני יהודייה לאמיר הקטרי, והוא השיב לי: 'למה חשבת שלא ידעתי'".

מנחה: ד"ר שרה פוייר

השגרירה ברברה ליף והשגרירה דיינה של סמית'

קולות מהמזרח התיכון

מבט פנימה לישראל

תא"ל (מיל.) ד"ר אלרן הציג נתוני סקר לפיהם "האזרחים הערבים רוצים באופן ברור, שנה אחרי שנה, קודם כל לדאוג לעצמם, לשגשוגם ולזכויותיהם בישראל". עוד הוסיף אלרן: "לצערי הרב, כאשר האזרחים היהודים נשאלים איך הם רואים ערבים בישראל, רק 21% רואים בהם האזרחים לכל דבר ועניין. הרוב, 54%, אומר שהוא רואה בערביי ישראל כמי שצריך לכבדם, אבל לנהוג בהם בחשדנות. 25% תופסים אותם כאויבים בפוטנציה".

נג'מי יוסף התייחסה לחסמים העומדים בפניה במדינת ישראל, וסיפרה: "לפני 20 שנה, כשסיימתי תיכון ורציתי לסלול דרכי בהשכלה הגבוהה, הגיע החסם הראשון. אי אפשר ללמוד מקצוע כזה בגיל 18 אלא רק 21, וחשבתי - למה יש צורך בגיל? לא הבנתי. לא עשיתי צבא, ורק בסיום צבא אפשר להתקבל למקצוע. זה הרגע שהחלטתי שלא, האקדמיה לא תחליט עבורי מה ללמוד - פילסתי דרכי החוצה ומצאתי בשטחים, למדתי בביר זית, וכאן למזלי ולצערי למדתי בזמן האינתיפאדה השנייה. שם הכרתי את הפנים של ישראל השנייה". "כשחזרתי לארץ היה לי קושי מאוד ניכר להשתלב בחברה הישראלית והחלטתי לעבוד רק בחברה הערבית", הוסיפה נג'מי יוסף. "הבנתי בשלב מסוים שזה לא מתקדם לשום מקום ולכן החלטתי לחפש דרכי בחברה משותפת".

אלנברי סיפר על האוכלוסייה הבדואית שממנה הגיעה: "אני גדלתי במרחב הנגב, בדואי מאוהל. עשיתי תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית ועסקתי בפיתוח תרופות. אני לא חשבתי לרגע מחוץ לאקו-סיסטם הבדואי עד שהפכתי לראש המועצה". "בממשלה היה שיח של 'האחר' - הם לא לוקחים אחריות, אין פרטנר", הוסיף אלנברי. "כראש רשות היה תסכול, 'למה אתה מעז לשבור את תקרת הזכוכית ולחשוב שאתה יכול להביא שינוי'. לאט לאט יצרנו גשר והקמנו מודל למקומות אחרים".

מנחה: תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר אלרן

ד"ר מוחמד אלנברי, פרופ' מוחמד עיסאווי ועולא נג'מי יוסף.

הציבור הערבי בישראל - השתלבות מול התבדלות

גלנט התייחס לאפשרות של סיפוח יהודה ושומרון, צפון ים המלח והבקעה בעקבות תוכנית טראמפ, ואמר כי "אני שומע ויודע שזה נושא שיש עליו קונצנזוס לאומי רחב, במיוחד להחלת ריבונות בבקעת הירדן. הייתי מגדיר זאת כך - החלטות מדיניות לא מקבלים בניחותא ולא בקונצנזוס בינלאומי. יש רגעי הזדמנות בלתי חוזרים בחיי אומה שבהם נדרשת מנהיגות והכרעה".

"אני שומע את ההתנהלות והאיומים - למשל את הנושא הירדני - הרי הירדנים, ברגע שהריחו שיש פה אינתפאדה ופחדו שיגיעו אליהם, הם אמרו שהם מוותרים על הגדה המערבית", הוסיף גלנט בדבריו. "אני מציע להבדיל בין דיבורים לצרכי פוליטיקה פנימיים ואינטרסים. אם יש דבר שהירדנים רוצים בו זו הפרדה בין הפלסטינים בירדן לפלסטינים ביהודה ושומרון".על הצורך בשליטה בבקעת הירדן ציין: "כשאנחנו מסתכלים מזרחה המציאות היא כזאת - מאיראן במזרח, עבור לעיראק, ירדן ועד ירושלים, יש עומק של 1,500 קילומטר רווי באויבים, למעט ירדן. לכן, מדינת ישראל חייבת לייצר לעצמה מציאות שבה יש לה עומק. מרחב האבטחה הוא מהירדן ועד גב ההר. בהקשר הזה לי אין ספק שלא מדובר פה רק בזכות אבות אלא בעומק אסטרטגי של מדינת ישראל לאיומים קיומיים".

"אין לי תקווה שהפלסטינים לא יקבלו משהו", הבהיר גלנט, אך הדגיש: "עד שהם לא יקבלו את תל אביב ושייח מוניס שאנו יושבים בה, הם לא יהיו מרוצים. התוכנית הזאת למעשה לוקחת את הרעיון הבסיסי שהונף בקווים כלליים שהניח בגין - ואומרת אוטונומיה. אוטונומיה לפלסטינים, החלטות ביטחון ומדיניות זו מדינת ישראל". עוד הדגיש: "כאשר ב-1981 הובא חוק רמת הגולן הייתה התנגדות, כולל בכנסת, היה גינוי בינלאומי רחב כולל סנקציות אמריקניות. אנחנו נמצאים שנים לאחר מכן, עם הכרה דה פקטו ודה יורה על זכותנו ברמה".

על המצב הפוליטי בישראל אמר גלנט: "הציבור סובל, המדינה סובלת, המציאות מחלישה את ישראל. אני מבקש להעלות מזה שנים 400 עולים מאתיופיה, וכשאני בא להגיש את זה ומצאנו תקציב אומרים לנו לא, אתם בתקופת בחירות. הם מחכים כבר שנה ועומדים לחכות עוד ארבעה חודשים. זה עינוי. כאלה דברים קורים בעשרות במדינה".

טל שלו מראיינת את השר יואב גלנט

שר העלייה והקליטה

הורוביץ התייחס תחילה לתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. "אני לא רואה איך ייצא מזה הסכם או איזשהו שלום", אמר. "אפילו טראמפ אומר שצריך להגיע לעמק השווה - יש שם דברים שאף פלסטיני לא יקבל".בנוגע לתזמון המהלך אמר: "חודש לפני בחירות, ויש ראש ממשלה שאיבד מנדט. זו ממשלת מעבר של מעבר, ועוד על זה יש נאשם - הוגשו כתבי אישום לבית המשפט בירושלים. אבל אני כן שמח בהחלט שכל השיח המדיני חזר לשולחן. הנה הוכח שנושא של משא ומתן לשלום רלוונטי, ואני רוצה שהממשלה הבאה תתחיל משא ומתן ישיר עם הפלסטינים, כי זו עמדתנו - פתרון שתי המדינות, שמופיע בתוכנית, אבל במשא ומתן ישיר עם הפלסטינים". על אפשרות הסיפוח אמר הורוביץ: "יש להימנע עכשיו מכל סיפוח חד-צדדי, זה משהו שנתנגד לו בכל הכוח. למי שמקדם סיפוח אין שום כוונה לקדם הסדר. אם אנחנו רוצים ישראל יהודית ודמוקרטית, הרעיון הציוני, אנחנו לא יכולים לספח את כל הפלסטינים. אנחנו ניצור פה סוג של אפרטהייד. אני קורא לבני גנץ להודיע בצורה ברורה שהוא וכחול לבן מתנגדים לכל צעד של סיפוח".

אני אישית נפגשתי לפני חודש עם סאיב עריקאת, שהוא ראש תחום המשא ומתן של הרשות, ולפני הבחירות הקודמות חברי הכנסת שלנו נסעו לרמאללה להיפגש עם אבו מאזן. מי שצריך לשבת עם אבו מאזן זה ראש ממשלת ישראל, אבל ביבי הקפיא את כל המגעים"."אנחנו שמחים על הטרמינולוגיה של חלוקה", הבהיר הורוביץ. "הימין עושה זאת בקריצת עין. אלו שצוהלים על התוכנית בעצם אומרים שהסיפור של מדינה פלסטינית אינו אמיתי. שמעתי את יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת אומר 'אני בעד סיפוח מידי כי מדינה פלסטינית לא תהייה'. אך אני שמח על זה שחזרנו לדבר על פתרון מדיני".

על מערכת הבחירות הקרבה אמר הורוביץ: "במצב הנוכחי בישראל, מאוד קשה להזיז אנשים בתוך הגושים. התשובה למבוי הסתום הוא באמצעות העלאת אחוז ההצבעה. אצל החילונים או בחברה הערבית אחוזי ההצבעה נמוכים. אם אנחנו נוכל להעלות למשל אחוז הצבעה בקרב צעירים חילוניים, נוכל להתחזק. ככל שנתחזק הגוש יגיע ל-61, זה המפתח – 61". על האפשרות של תמיכת הרשימה המשותפת בגנץ אמר: "אני חושב שגנץ, ובכלל מנהיגים פוליטיים במחנה השלום במרכז-שמאל, צריכים להבין שתמיכה של מפלגות ערביות זה דבר נחוץ לא רק להקמת ממשלה אלא לחברה הישראלית. רוב גדול מאוד רוצה להשתלב, לקחת חלק, להיכנס לממשלה". כשנשאל על היעדרות של ח"כ ערבי בעשירייה הראשונה ברשימת העבודה-גשר-מרצ, אמר: "לא ויתרנו על נציגות ערבית, זה פריימריז. אני מבטיח לך שלנו יהיה ח"כ ערבי. היה לנו תמיד ח"כ ערבי. עכשיו אנחנו עומדים על 10 מנדטים. תוספת קטנה ועיסאוי פריג' יהיה בפנים".

טל שלו מראיינת את ח"כ ניצן הורוביץ

יו"ר מרצ

ליברמן התייחס תחילה לתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ואמר: "הנשיא טראמפ הוכיח פעם נוספת שהוא ידיד אמת של ישראל, וזו תוכנית שלוקחת בחשבון את כל האינטרסים הישראליים. אני שמח שהעיקרון שדיברתי עליו - הסדר עם הפלסטינים שחייב להיות מבוסס על חילופי שטחים ואוכלוסיות - נכנס לתוכנית טראמפ. דיברתי עם גרינבלט על כמה הדבר חשוב". ליברמן הבהיר כי "אין שום קשר בין חילופי שטחים ואוכלוסיות לבין טרנספר - במקרה הזה אתה מזיז את הגבול וזהו, לא מגרש אף אחד מביתו או מנשל אותו מרכושו. יש חוות דעת מוסמכת של משרד החוץ, לפיה על פי המשפט הבינלאומי אין בעיה עם העניין. לגבי תושבי אום אל-פאחם, אי אפשר להחזיק את המקל בשתי קצוות - לא יכול להיות שיצאו משם מחבלים שיהרגו שוטרים בהר הבית והם יהיו אזרחי ישראל. רוב הח"כים גיבשו דעה לפני שהתכנית פורסמה, אצלי זה לא ככה - אקרא אותה, כולל האותיות הקטנות, במהלך סוף השבוע", הבהיר הח"כ. "כל ויתור על שטח ריבוני ישראלי מחייב משאל עם, וכשמדובר בירושלים דרוש רוב מיוחד של 80 ח"כים. יש חשיבות לכל משפט, כל מילה, כל פסיק ולי קשה להביע דעה נחרצת לפני שהתעמקתי וקראתי כל מילה".

"זו פעם ראשונה שיש חזון, אך אנחנו לא שוגים באשליות שמחר נחתום על הסכם שלום", הדגיש ליברמן בדבריו. "הפלסטינים לא כ"כ חשובים, כי זה לא משנה מה יציעו להם - לא יציעו יותר ממה שאולמרט הציע באנאפוליס, הוא הציע הכול ואבו מאזן לא חתם. כנ"ל ערפאת בקמפ דיוויד. הפרטנר האמיתי שלנו להסדר כזה - מדינות ערב המתונות". על אפשרות של סיפוח אמר ליברמן: "ראש הממשלה לא יכול רק להתעסק בספינים ולעשות סיבוב על תושבי הבקעה. אנחנו הגשנו הצעת חוק לגבי בקעת הירדן, ואם ראש ממשלה רוצה באמת - יש לו רוב מסיבי בכנסת לשם כך, אבל כמו תמיד הוא יברח".

ליברמן התייחס גם לפרשת נעמה יששכר. "זה לא משנה מה קרה בפרשיית יששכר, צריך לברך על כך שהיא חוזרת. בכל מה שקשור בהשבת אזרחים, רצוי לשמור על פרופיל נמוך ולא לרוץ לקחת קרדיט. 'תמונת הניצחון' של נתניהו ויששכר, עם כל הכבוד לטראמפ ופוטין, לא פותרת בעיות היסוד של ישראל: הגרעין האיראני, הגרעון והדברים הנגזרים ממנו ובלוני נפץ בדרום. מדיניות ההסדרה היא מדיניות כניעה לטרור ועוד שנתיים של המדיניות הזו, חמאס יהפוך לאיום בסדר גודל של חזבאללה.

על מערכת הבחירות הקרובה אמר ליברמן: "הבטחתי שאצטרף רק לממשלת אחדות, גם נתניהו וגם גנץ גררו את המדינה לבחירות מיותרות. הוויכוח היה מי ראשון, מי שני ומתי הרוטציה. בפעם הבאה יהיה שונה, והכול מוקלט, תסתכלו לי בעיניים: לא יהיו בחירות רביעיות. אני בחרתי צד מזמן, אנחנו נקים ממשלה לאומית, ליברלית וציונית". הח"כ התייחס גם למצב שבו יכהן ראש ממשלה שעומד נגדו כתב אישום ואמר: "יש חוק במדינה וזו לא רק דעתי, ראש ממשלה יכול לכהן בתפקידו עם כתב אישום עד פסק דין חלוט. כל השמאל הצביע בעד החוק הזה".

טל שלו מראיינת את ח"כ אביגדור ליברמן

יו"ר ישראל ביתנו

בתחילת דבריו התייחס לפיד לתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ואמר כי "מדובר בתוכנית מצוינת לישראל, המניחה את כל הדרישות הביטחוניות שלנו ויוצרת אפשרות לגשת אחרת לקונפליקט. העובדה שהחזרנו למגרש המדיני גם את האפשרות של שתי מדינות, רצון לפעול, בסיס למשא ומתן ועם הזמן גם תקווה לפלסטינים - אלו דברים טובים".

"התכנית הזו מתמודדת עם העובדה שהפלסטינים הם סרבני שלום כבר 150 שנה", הוסיף לפיד. "התנועה הלאומית הפלסטינית אף פעם לא קיבלה את היהודים במזרח התיכון, וצריך לעצב תוכנית שלום איפשהו. ממשל טראמפ עשה החלטה לבנות תוכנית שתענה על השאלות המרכזיות של הסכסוך. יתרון נוסף של התכנית הוא שהפלסטינים מבינים שהזמן עובד לרעתם".

על אפשרות של חילופי שטחים אמר לפיד: "התכנית היא בסיס למשא ומתן, וכמובן שנעשה כל מאמץ ליישמה. לא תהיה העברה של ואדי ערה לידי הפלסטינים כמו שלא תהיה העברה של רמת גן לידי הפלסטינים". עוד הוסיף: "הדרישות הביטחוניות שלנו הן הבסיס לכל גישה למשא ומתן. התפקיד שלי הוא לא לדאוג לרגשות הפלסטינים אלא לייצב מצב של ביטחון ולמנוע מדינה דו לאומית".

לפיד התייחס גם להחלטה של יו"ר כחול לבן בני גנץ להגיע לוושינגטון, ואמר: "העובדה שגנץ היה בבית הלבן ושעבדו איתנו על התוכנית יצרה איזון, ומן הראוי שהאיזון הזה יישמר עד הסוף. מי שראה את התמונות ופרטי הפגישה של גנץ וטראמפ בבית הלבן, שנעשו לפי הפרוטוקול של ראשי מדינה, הבינו שהאמריקאים אמרו – 'נגמר עידן הליגה האחרת, נגמר עידן נתניהו, אנחנו מבינים שעוד חודש תהיה ממשלה אחרת'". על האפשרות של סיפוח אמר לפיד: "עמד פה גנץ ואמר שלא נהפוך את התכנית לתעלול פוליטי. ההודעה של קושנר היום שהאמריקאים לא מסכימים לצעדים חד-צדדיים הרגה את האפשרות שהסיפוח יובא לכנסת".

על חזרתה של נעמה יששכר עם נתניהו במטוסו אמר: "אני שמח בשביל נעמה ומשפחתה שהיא חוזרת. יש משהו ציני באופן שבו ראש הממשלה ניצל את זה/ השאלה המעניינת היא שאיך קורה שבשבוע שבו נתניהו עומד בבית הלבן ומביא את נעמה יששכר, כחול לבן עדיין מובילה בסקרים. אנשים מכירים בזה שמדינת ישראל זקוקה לשינוי ולתקווה, וכן שאי אפשר להתעלם מהעובדה שיש לו שלושה כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים. עידן נתניהו הסתיים".

לפיד יצא נגד האפשרות שראש ממשלה יכהן תחת כתב אישום ואמר: "מאוד מדאיג אותי הרעיון שיש עדיין הרבה אנשים שאומרים 'אין לנו בעיה שילך בבוקר לביהמ"ש ואחר הצהריים לקבינט'. זה מדאיג אותי ברמה הערכית שיש אנשים שאומרים 'לא מפריע לי שחיתות'. כחול לבן מציבה אלטרנטיבה אחראית, אמיתית, ביטחונית ונעבוד מאוד קשה כדי שזה יצליח. מדאיגה אותי המחשבה שנגיע לאותה תוצאה של אי-הכרעה, וזה בידי הבוחרים", הבהיר לפיד. "כחול לבן היא חלק מהמחנה הלאומי, לא יהיה אצלנו התנתקויות ואוסלו, והם צריכים לקחת את זה בחשבון. פעם ב-20 שנה מותר להם להצביע משהו שהוא לא ליכוד. המטרה שלנו הייתה תמיד להקים ממשלת אחדות לאומית, עם הליכוד ובלי נתניהו, עם ליברמן, ומפלגת העבודה היא שותף".

לפיד התייחס גם לחברה הערבית ולאפשרות של ייצוגם הפוליטי בממשלה: "אני לא אוהב את ההסתה המתמשכת של ראש הממשלה נגד אזרחי ישראל הערבים. הם צריכים נציגות פוליטית שלא מזדהה עם טרור וגורמים עוינים לישראל, ואם זה יקרה נוכל לטפל בבעיות האמיתיות של החברה הערבית - נשק, חינוך, דיור ותוכניות מתאר - אלו דברים אמיתיים והאוכלוסייה הערבית צריכה לפנות לנציגיה ולדרוש שיעברו בעבורם, ולא בעבור הפלסטינים וארגוני הטרור. אם הרשימה המשותפת תפסיק לתמוך בטרור הם יהיו שותפים לגיטימיים".

טל שלו מראיינת את ח"כ יאיר לפיד

יו"ר יש עתיד ומבכירי הנהגת כחול-לבן

ד"ר מלאך התייחס לערכים היהודיים במדינת ישראל, ואמר כי "חברות בנויות על מיתוסים, על זיכרון קולקטיבי. הרצל אמר שהציונות היא שיבה אל היהדות. לא באופן דתי, אבל צריך פן יהודי במדינה". עוד ציין: "אנו נמצאים במצב של ליברליזם קיצוני, שבו חירויות מסוימות הפכו לסוג של דיכוי עד לרמה שהן מונעות מהאחר לחיות כפי שהוא רוצה". ד"ר ששון ציינה כי "המילה 'יהודית' כוללת גם לאום וגם דת, וזה ייחודי אלינו. מדינת ישראל קמה על בסיס אתני, וההגדרה ביחס ליהודית ודמוקרטית היא קשה. בית המשפט נתן פרשנות מצומצמת בהתחלה למושג יהדות, אבל מה שייקבע זה לא ההגדרה של בית המשפט אלא המציאות. שמירת הזהות היהודית תישאר כל זמן שיהיה רוב יהודי במדינה. אם המדינה תיחשב כמדינה לא דמוקרטית, היא תאבד את ההכרה כמדינה יהודית". ד"ר אלפרוביץ' הדגיש כי "אנחנו חיים בתקופה דרמטית – העם היהודי בונה עצמו כך שהוא יכול למשול בפועל באופן ריבוני. כשאנו מדברים על מדינת הלאום של העם היהודי, על מה אנחנו מתבססים? – שפה? דת? השאלה של איך מגדירים מיהו יהודי היא מרכזית במצב החדש הזה". סא"ל (מיל.) ליבוביץ' הציגה סקר הקובע כי  רק 15% מהיהודים בארצות הברית הם אורתודוקסים. השאר מגיעים ממגוון זרמים שלא כולם מחשיבים כיהודים. עוד קובע הסקר כי 59% מיהודי ארצות הברית רואים את היהדות כעניין תרבותי, 24% דתי. מנגד, בצרפת, 43% רואים את היהדות כעניין תרבותי ו- 25% כעניין דתי.

בהמשך התייחסה ד"ר ששון למצב ביהודה ושומרון ואמרה כי "המשך השליטה בגדה המערבית ובעם אחר מזיק לישראל ופוגע בה בכל דרך ותחום, מערער את הדמוקרטיה וברוב היהודי בישראל. היא חותרת תחת הערכים הבסיסיים של ישראל כפי שמובאים במגילת העצמאות". ד"ר מלאך הדגיש כי "עלינו להיות רגישים למציאות. אנו רואים כי הציבור הערבי, לראשונה, גאה להיות ישראלי. באותו הזמן, בעוד אלפי יהודים חיים במולדת ההיסטורית שלהם ביהודה ושומרון, לא ניתן לפנותם באופן אלים – ותוכנית טראמפ סוף סוף הכירה בכך. אין קונפליקט ישראלי-פלסטיני, ישנו קונפליקט ישראלי-ערבי שנמשך כבר שנים". ד"ר אפרוביץ' ציין כי "הקהילה החרדית רואה עצמה כביטוי האותנטי למשמעות היות האדם יהודי. ליבם נמצא בוורשה יותר מאשר בתל אביב. בעבורי, יהדות היא עולם שבו אני ממשיך במסורת אבותיי. הדבר היחיד שממנו אני מודאג היא הציות להלכה. ענייני המדיניות לא נמצאים באג'נדה". סא"ל (מיל.) ליבוביץ' ענתה לאפרוביץ' ואמרה כי "כשישה מיליון יהודים בארצות הברית לא מצייתים להלכה כפי שאתה מציית לה. ישראל צריכה להיות גמישה יותר, זה לא מקובל שיש גוף אחד שמגדיר מיהו יהודי".

מנחה: אל"מ (מיל.) עו"ד פנינה שרביט-ברוך

עו"ד טליה ששון, ד"ר אסף מלאך, סא"ל (מיל.) אביטל ליבוביץ' וד"ר ליאור אלפרוביץ'

המאבק על דמותה הציונית של מדינת ישראל

אלוף חליוה התייחס בתחילת דבריו לדור המתגייסים החדש ואמר כי "הדור הצעיר יותר כיום טוב לאין ערוך מבעבר, והמפקדים שאני פוגש טובים לאין ערוך מהאופן שבו אני הייתי כמפקד. הם סקרנים יותר, מבינים יותר ואשרי העם שאלה מפקדיו. הרמטכ"ל טבע אמירה שמבטאת הכול – 'יקר האדם', ואכן יקר האדם. כשאני מבקר ב-8200, באגף התקשוב, בחיל האוויר ובכוחות היבשה אני פוגש אנשים המבינים שליחות מהי. אדם קם בבוקר ומחפש משמעות, ויחד עם המשמעות ראוי ונכון שניתן את התנאים הטובים לאנשינו".

בנוגע לשילוב נשים בצבא אמר חליוה: "רוב רובם של התפקידים פתוחים לנשים ואנו בוחנים פתיחת תפקידים נוספים. לעתים, שמונים אחוז ויותר ממי שיושב מולי בדרגות הרס"ן והסא"ל הן נשים, והן עושות עבודתן טוב כמו אם לא יותר גברים. אני עוד לא יודע בדיוק לאן ילך השירות בשריון, אך ראוי שנערוך בדיקה רצינית".

על המצב מול האיום האיראני אמר האלוף: "הפרסים אכן המציאו את השח, אבל אני פגשתי לא מעט יהודים שיודעים איך לתת מט. צה"ל ממשיך בכל העוצמה ובכל הכלים, רובם נסתרים וטוב שכך, למנוע התבססות איראנית במרחב. המב"מ רחוק מלהסתיים - עם חפץ חיים צריך לדעת להפעיל כוחו בשום שכל וכך אנו פועלים". עוד אמר: "בחודש האחרון היו שני אירועים - סיכול סולימאני ועסקת המאה - עם פוטנציאל אדיר לתפניות אסטרטגיות, ואם הם מנבאים את העשור הקרוב מחכה לנו עשור סוער. אם אותי היו שואלים אם יש סיכוי שיסכלו את סולימאני הייתי אומר לא. ואשרינו שכך קרה כי הוסרה בעיה משמעותית. האינטרס הגבוה ביותר - למנוע איראן גרעינית".

בנוגע לאיום דיוק הטילים אמר חליוה: "מול איום הדיוק - עצם הגדרתו כאיום אסטרטגי מובילה למענה אסטרטגי שלם שכמובן לא ניתן לפרוש את כולו מפאת סיווג. אנו עוסקים בעניין הזה שעות רבות כדי לספק לעם ישראל ביטחון ולספק לצה"ל רציפות תפקודית. זה קורה בצורה התקפית, זה יקרה באמצעים שהשתיקה יפה להם במניעת ההתעצמות. אנו צריכים להיות גאים שלמדינת ישראל יש את מערכת ההגנה מטילים הטובות בכדור הארץ". בהמשך הדגיש: "לא צריך להיות עמום, האיום על השולחן - אנו עוקבים אחריו מודיעינית, נערכים אליו התקפית והגנתית ואני ממליץ לאויבינו - לא ממקום שחצני - לא לבחון אותנו".

"אני חתום על התוכניות האופרטיביות של צה"ל בכל זירות המלחמה, ובכולן יש פעולה ממשית אמיתית מתמרנת של כוחות היבשה", הוסיף חליוה. "יהיו לכך מחירים, לעתים כבדים - מלחמה היא דבר לא נעים בו שני הצדדים משלמים מחירים, אבל אני אומר בצורה ברורה - כוחות היבשה מוכנים לבצע משימותיהם. האם יש פערים ביבשה? כן, כמו שיש פערים בחיל האוויר ובכל צה"ל, ולכן בונים תוכניות רב שנתיות. בתר"ש גדעון הקודם השקיעו רבות ביבשה. תר"ש תנופה אמור להביא ניצחון מהיר יותר במחירים נמוכים יותר, והיבשה תדע לתמרן להיכן שתידרש, להכריע את האויב שתפגוש ולהביא לתוצאה הרצויה ביותר. תר"ש תנופה מביא איתו תפיסה אחרת, שיטות לחימה ואימונים אחרות, כושר התקפי ליבשה. הצבא ידע לעשות זאת באופן הטוב ביותר". על המצב בחיל האוויר אמר חליוה: "חיל האוויר הוא חיל מחוזק משמעותית מהנקודה שבה הוא נמצא היום. אם נידרש להפעיל כוח, ההפעלה תהיה קטלנית, מהירה ומדויקת". על אגף המודיעין אמר: "יש לצה"ל את אגף המודיעין, אני מעריך, הטוב ביותר בכדור הארץ".

לסיכום אמר חליוה: "גם בעוד כמה עשורים מהיום, מדינת ישראל חפצת החיים תצטרך כוח צבאי חזק שירתיע את אויביה. כל השחקנים במשחק המלחמה אתמול נמנעו ממלחמה כי הם הבינו את חוסר התוחלת של מלחמה מול ישראל. גם עוד עשור הפער מול אויבינו, בזכות הטכנולוגיה והעוצמות של ביטחון לאומי- כלכלה, חברה, ערכים - ילך ויגדל, וככל שהוא יגדל הפנייה להפעלת הכוח תפחת. אם יהיו התנגשויות התוצאה צריכה להיות שבקצה האויב מרחיק במספר שנים את הרצון שלו להילחם איתנו".

שיחה בין אלוף (מיל.) עמוס ידלין לבין אלוף אהרון חלויה, ראש אגף המבצעים בצה"ל

סיכום הכנס: המענה לסיכוני ההסלמה ב-2020

דוברים