מושבים

התכניה אינה סופית ונתונה לשינויים

עדכון אחרון בתאריך 6.1.2019

מעצמות יורדות ועולות במזה"ת

הזירה הבינלאומית חוותה טלטלה בשנים האחרונות, וביתר שאת במהלך 2018, כתוצאה משינוי הגישה האמריקנית תחת הנשיא טראמפ לזירה הבינלאומית. בתגובה נאלצו שחקני המפתח הבינלאומיים האחרים, בעיקר רוסיה, מדינות אירופה וסין, להתאים את מדיניותם כדי להבטיח כי הדינמיקה המתהווה לא תפגע באינטרסים שלהם. התפתחויות אלה השפיעו ישירות גם על מאפייני ההתנהלות של הגורמים הבינלאומיים במזרח התיכון והציבו אתגרים חדשים למדינת ישראל. יתר על כן, למציאות הבינלאומית שממנה נגזרים, בין היתר, מעמדה הגלובאלי של ארצות הברית, היחסים בין המדינות השונות ובינן לבין ישראל, השלכה על המורכבות של האינטרסים האסטרטגיים של ישראל, על  חוסנה ועל יכולת התמרון שלה בגיבוש בקידום האינטרסים שלה. במושב זה תיבחן ההשפעה הישירה והעקיפה של המתרחש בזירה הבינלאומית על מדיניותם של שחקני המפתח הבינלאומיים באזור ותוערכנה המשמעויות האפשריות על ההתפתחויות הצפויות בהקשר זה. כמו כן, נדרש במושב לשאלה האם על ישראל לשים את יהבה על ארצות הברית בלבד, תוך כמעט התעלמות מאירופה, ואיך הדבר משפיע על יחסיה עם רוסיה ועם סין.

הכיוון למפרץ?

פאנל זה יעסוק במדינות המפרץ הערביות, החלים עליהן ואופן התמודדותן. במוקד הדיון יעמדו יחסי ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר, עומאן, כווית ובחריין עם איראן מחד, ועם ארצות הברית מאידך. כמו כן, נבחן את עמדותיהן כלפי ישראל, את האינטרסים החופפים, אל מול האינטרסים המתנגשים. המפרץ הערבי הפך בשנים האחרונות, גם בשל החלשות המרכזים הפוליטיים המסורתיים במרחב הערבי, לזירה המרכזית המשפיעה על סדר היום הערבי. אולם, בפני בתי המלוכה הסוניים במפרץ עומדים מספר אתגרים מורכבים בהם הצורך להפחית את התלות בנפט ולשכתב את "החוזה" בין שליטים ונשלטים, אי הודאות באשר לתכנית הגרעין והטילים של איראן ושאלת עתיד הנוכחות האמריקאית במפרץ. כמה מהתהליכי העומק במפרץ, להם השפעה על המזרח התיכון בכלל ועל ישראל בפרט, כוללים:

  1. יציבות משטרים – במפרץ עולים מנהיגים צעירים, אסרטיביים, המבססים את מעמדם ומייצגים הזדמנויות שונות אך גם סיכונים פוטנציאלים; 

  2. תפוצה גרעינית על "אש קטנה" – כמה מהמדינות בוחנות את האופציה הגרעינית, לשימושים שונים, תוך שחיקה אפשרית של הטאבו בנושא העשרת אורניום;

  3. מרוץ חימוש קונבנציונאלי – כמה מהמדינות מצטיידות ומבקשות להצטייד באמצעי לחימה מתקדמים ביותר שיש בהם כדי לשחוק עוד את היתרון הצבאי האיכותי של ישראל;

  4. מאבקים בין-ערביים – הועצמו מתחים, קיימים, בין המדינות עד כדי משבר שהינו החמור ביותר מאז ייסוד "המועצה לשיתוף פעולה במפרץ", ה-GCC;

 

חדירת מעצמות – הגם שהשליטים מבינים כי בעת הנוכחית אין תחליף למשענת הביטחונית האמריקאית, הן מבקשות לגוון את מקורות התמיכה בהן ומעניקות דריסת רגל לשחקנים נוספים בתחום הכלכלי, הקונבנציונאלי והגרעיני. 

הציבור הערבי בישראל: בין תכנית החומש לחוק הלאום

גישת הממשלה כלפי הציבור הערבי בישראל מאופיינת בדואליות מורכבת: מחד גיסא, הממשלה מקצה תקציבים משמעותיים לקידום הצמיחה הכלכלית והחברתית של האוכלוסייה הערבית, תוך שיתוף פעולה עם מנהיגים ערביים במישור הארצי והמקומי, בתכנון פרויקטים וביישומם בשטח. מאידך גיסא, הממשלה והפוליטיקאים הבכירים נוקטים יותר ויותר בהדרה של הציבור הערבי, כפי שהתבטא בחקיקת "חוק הלאום" והצבת מבחני נאמנות לציבור זה. במושב נבחן עד כמה שני מסלולים אלה יכולים להתקיים במקביל, האם הם מקדמים את ההשתלבות האזרחית של הציבור הערבי בחברה ובמערכות המדינה? ובכך לשרת את האינטרסים של המדינה.

מדד הביטחון הלאומי - מחקר דעת קהל

של המכון למחקרי ביטחון לאומי: ממצאים אחרונים

יוצגו בכנס

ביטחון סייבר - סימולציה

ניהול משבר סייבר ותהליכי קבלת החלטות: הצגת תרחיש מתקפת סייבר והתמודדות עם האתגרים בשיתוף הקהל ובהתיחסות לדעתו.

מתקפות סייבר הופכות תכופות, מורכבות ומתוחכמות יותר ויותר ובעלות פוטנציאל לנזק מרחיק לכת וארוך טווח. 

בעוד שמוטיבציה של תוקפים קיברנטיים הינה על פי רוב פיננסית, קרי גניבת כסף, מתקפות סייבר בחסות מדינתית הינן למעשה מימד חדש של לוחמה בין מדינות בעידן המודרני. כך למשל, מתקפת שיבוש שירותים בנקאיים קריטיים עשויה להרוס את אמון הציבור במערכת הפיננסית המדינתית ובכך לפגוע באיתנות המדינה.

בפאנל זה נדון באתגרים ובדילמות העולות בעת ניהול ארוע סייבר באמצעות סקרים חיים, במסגרתם נמדוד את דעת הקהל ונשמע את התיחסות חברי הפאנל לתוצאות הסקרים  ולדרך בה הם רואים את הדברים.

הפערים בין ישראל ליהדות ארה"ב: סיבה לדאגה?

מערכת היחסים בין ישראל לקהילת יהודי ארצות הברית הייתה בשבעים השנים האחרונות עוגן מרכזי ביכולתן של השתיים להתפתח ולשגשג, והיא עודנה חיונית לביטחון הלאומי של ישראל ושל העם היהודי כולו. בדור האחרון גוברות, הן בישראל והן בקרב יהדות ארה"ב, מגמות של התרחקות, ניכור הדדי והיחלשות הזיקות, וכן ירידה בתחושת השייכות, המעורבות והערבות ההדדית. מגמות אלו נושאות בחובן השלכות ארוכות טווח על ביטחונה הלאומי של ישראל ועל ביטחונו של העם היהודי כולו, על ייעודה וזהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ועל חוסנן ולכידותן הפנימית של הקהילות היהודיות בארצות הברית ושל החברה הישראלית. כיום זקוקות שתי הקהילות לתוכנית עדכנית משותפת שתישען על הבנה עמוקה כיצד תוכל האחת לעזור לרעותה לצלוח את מבחני ההווה והעתיד. רק מהלך משמעותי ומשותף לשתי הקהילות יוכל לשנות את המגמות שהתהוו ביחסיהן ולהבטיח את ביטחונן ועתידן.

המושב ייפתח בהצגת עיקרי התובנות וההמלצות ממחקר מקיף בנושא, שערך צוות חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בשותפות עם קרן משפחת רודרמן. המחקר נע על ציר שקושר שתי מערכות מעצבות עבור מדינת ישראל והעם היהודי: יהדות ארצות הברית כרכיב בביטחון הלאומי של ישראל והיחסים בין שתי הקהילות הגדולות של העם היהודי כגורם מעצב מרכזי לביטחונו ולעתידו. בהמשך, יו"ר הסוכנות היהודית, מר יצחק (בוז'י) הרצוג, יפרוס את תפיסתו ואת חזונו ביחס לאתגר היחסים בין ישראל לתפוצות והמענה הנדרש לשימורם ולשיפורם. נסיים בפאנל בהובלת השגריר (לשעבר) דניאל שפירו, שיעסוק באתגרים העומדים בפני יהדות ארה"ב ובחשיבות הזיקות והקשרים שלה למדינת ישראל, מזווית ראייה בין-דורית.

העולם על פי טראמפ

מאז נכנס דונלד טרמפ לבית הלבן לפני שנתיים נדמה שאין יום שעובר ללא זעזוע. הנשיא האמריקאי אינו פוסח על המוסדות האמריקאים, יחסים בינלאומיים עם ידידים ואויבים וארגונים בינלאומיים-כולם הם מטרה לביקורתו. טראמפ נחוש לשנות את כללי המשחק שהפכו לנוהג במערכת הבינלאומית ואינו מוכן יותר לתמוך כספית בארגונים ומוסדות שאינם מקדמים אינטרסים אמריקאים. כולנו פותחים את יום העבודה בכניסה לחשבון הטוויטר של דונלד טרמפ, איזו הפתעה צפויה לנו היום.

טרמפ אינו אחראי  בלעדי לכל הבעיות המדיניות והכלכליות שהעולם ניצב בפניהן .לצד ארה"ב פועלות סין, אירופה ורוסיה, גם להן יכולות (אמנם צנועות יותר) להשפיע על סדר היום העולמי, אבל להן יעדים אסטרטגים ונחישות להשיגם.

ישראל נאלצת להתמודד עם ההשלכות של מדיניות הנשיא טראמפ, גם כאלו שאינן תומכות באינטרסים הישראליים, הן באזור והן בזירה הבינלאומית.

בין תוכנית טראמפ למתווה האסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי

כאשר ברקע ההמתנה להצגת "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המכון למחקרי ביטחון לאומי מציע מתווה שמתבסס על מחקר תלת-שלבי שביצע: בשלב הראשון נבדקו התרחישים העתידיים האפשריים בזירה הפלסטינית; בשלב השני נבחנו החלופות לפעולה; ובשלב השלישי גובש מתווה שנותן מענה מיטבי למסקנות משני השלבים הראשונים. מניתוח התרחישים עולה כי ישראל גולשת, מרצון או שלא מרצון, למציאות של מדינה אחת, ולאורך הזמן גובר הסיכון להתערערות היציבות ולהרעה במצבה האסטרטגי. כל החלופות שנבחנו סובלות משלוש בעיות מרכזיות – חוסר יכולת ורצון הצדדים להגיע להסכמה, תהליך היישום מורכב וסיכויי היתכנות נמוכים. בהתחשב בנקודת מוצא זו גובש מתווה אסטרטגי לזירה הישראלית- פלסטינית שתכליתו שמירה על מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית. זאת, באמצעות לקיחת יוזמה ויישום מתווה מצרפי למינוף היתרונות של הסדרי מעבר בין ישראל לרשות הפלסטינית, מהלכים ישראליים עצמאיים להיפרדות מדינית, טריטוריאלית ודמוגרפית מהפלסטינים, ומרכיב אזורי שנועד לעודד שיתוף פעולה מצד הרשות הפלסטינית ולסייע לה בבניית תשתית כיישות עצמאית מתפקדת.

במושב נבחן, לפי מה שידוע בנקודת הזמן הנוכחית על תוכנית טראמפ, מה הסיכויים ליישומה לאחר הבחירות בישראל. זאת, בהשוואה להיתכנות המשוערת ליישום מתווה המכון – באופן משולב או כתוכנית חלופית (Plan-B). לשם כך זימנו מומחים מארצות הברית, שהיו מעורבים בגיבוש תוכניות מדיניות של הממשל האמריקאי בעבר, לצד אנשים שלקחו חלק בתהליך המדיני בעבר מטעם ישראל.

"דוקטרינת איזנקוט"

תקופת כהונת הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט התאפיינה ביציבות ביטחונית יחסית ובמהלכה לא התרחש אירוע של מלחמה, או מבצע צבאי רחב היקף. מייחסים לרמטכ"ל איזנקוט את גיבוש ויישום תפיסת המערכה שבין המלחמות (המב"ם) שרואה בה מערכה מרכזית המיועדת לחזק את ההרתעה הישראלית, לצמצם איומים קיימים ומתהווים, לשבש את תהלכי ההתעצמות של האויבים, לשלוט באירועים כך שלא יסלימו למצב של מלחמה, וגם במקרה של הסלמה למלחמה ליצור תנאי הפתיחה משופרים לצה"ל ביחס לאויבים.

תפיסת המב"ם יושמה בתקופת איזנקוט הלכה למעשה בזירה הצפונית בהתאם להתפתחות האירועים בסוריה במהלך מלחמת האזרחים שהתחוללה שם. בראשית שנת 2013 זיהו המחליטים שהמאפיינים של הזירה הצפונית מגדילים את מרחב הפעולה המבצעי לצה"ל. הם העריכו כי ניהול נכון של סיכוני ההסלמה יוכל לאפשר לישראל להפעיל את כוחה, תוך שליטה בהסלמה והימנעות מעימות רחב היקף, שבו לא רצתה ישראל. הערכה זאת, שאכן התאמתה, הובילה בשנים האחרונות לפעילות מבצעית מתמשכת, יזומה, כנגד שורה של מטרות איראניות בשטח סוריה וכנגד העברה של אמצעי לחימה מתקדמים לחזבאללה.

במהלך המושב נבחן האם דוקטרינה זו עדיין רלוונטית, או מיצתה את עצמה, האם שינוי התנאים בזירה הצפונית מחייבים את הרמטכ"ל כוכבי לגבש דוקטרינה אחרת. כמו כן, נסקור תקדימי עבר וכיצד יודעים האם הצלחנו ומימשנו את התכלית האסטרטגית; אילו סוגי משימות ומטרות לתקיפה מתאימים לדפוס הפעולה של המב"ם; כיצד בוחנים את הגבולות של מרחב הפעולה; ומתי נדרש לגבש דוקטרינת פעולה חילופית.

במושב ישתתפו מפקדים שהובילו את גיבוש התפיסה ויישומה – מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף אמיר אשל (במיל'), ראש אגף המבצעים לשעבר אלוף ניצן אלון, מפקד מרכז דדו לשעבר תא"ל (במיל') יורם חמו.

האם הדמוקרטיה הישראלית בסכנה?

בחברה הישראלית ניטש וויכוח ער בשאלה האם הדמוקרטיה הישראלית נמצאת תחת איום. יש המעריכים כי האיום הפנימי לחזונה של מדינת ישראל - יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרים – גובר על האיום החיצוני. טענה נוספת היא כי הממשלה הנוכחית שוחקת בפעולותיה באופן עקבי ערכים ומוסדות דמוקרטיים. אחרים טוענים כי הדמוקרטיה הישראלית חזקה מתמיד, וכי הממשלה מממשת את תפקידה בהגשמת רצון הרוב והביקורת נובעת מכך שרצון זה אינו תואם את עמדותיהם הפוליטיות של המבקרים.  

מהלכים חקיקתיים ושלטוניים שעוררו את הדיון בנושא כוללים, בין היתר, את חוק הלאום, חוק ההסדרה, יוזמות לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון, הטלת הגבלות על מבקרים של ישראל, ניסיונות להגביל את ההתערבות השיפוטית, ומעורבות פוליטית במינוי שופטים ויועצים משפטיים במשרדי הממשלה.

במושב זה נדון במהלכים שלטוניים אלה ואחרים מהתקופה האחרונה ונשמע עמדות וטענות שונות ביחס להשפעתם על הדמוקרטיה. בהתאם לכך, ננסה להעריך האם, ובאיזו מידה, החשש לדמוקרטיה הישראלית הוא מבוסס ומהותי

איראן והקהילה הבינ"ל

החלטת הנשיא טראמפ לצאת מהסכם הגרעין ולהחזיר את כל הסנקציות שהוסרו מאיראן, יצרה מציאות אסטרטגית חדשה ומורכבת עבור איראן; איראן הפסידה את מרבית ההישגים הכלכליים שהחלו באיטיות להתפתח בעקבות ההסרה של הסנקציות, ובמקביל, תכנית הגרעין שלה הושגה לאחור וצומצמה לאחר שמילאה את דרישות ההסכם.

הממשל האמריקאי, והנשיא טראמפ אישית, מבהיר שהמטרה היא להביא את איראן למשא-ומתן מחודש במסגרתו יטופלו, לצד נושא הגרעין כל הסוגיות האחרות המטרידות – תכנית הטילים, המדיניות האזורית והתמיכה בטרור.

בשלב זה, החליט המשטר האיראני שלא לצאת מההסכם והוא עומד, עפ"י דוחות סבא"א, בכל סעיפיו. המניע המרכזי להחלטתו הוא הרצון להמשיך ולבודד את ארה"ב ולשמור את האירופאים, הרוסים והסינים לצדם.

שנת 2019 טומנת בחובה סימני שאלה רבים ובראשם מהי האסטרטגיה האמריקאית אם הסנקציות לא יביאו את איראן לשולחן המו"מ? מה יקרה אם התנגשויות בין ישראל לאיראן על אדמת סוריה יתדרדרו לעימות רחב יותר? האם איראן תפעיל מדיניות של פגיעה באמריקאים, בעיראק ובסוריה, באמצעות גורמים שלישיים? והאם ובאילו נסיבות ארה"ב תשקול הפעלת אמצעים צבאיים נגד איראן? והאם אפשרי חידוש המו"מ בין איראן לארה"ב ואם כן באילו נסיבות?

בכול השאלות הללו יעסוק הפאנל.

סוריה: מה צפוי ב-2019?

המלחמה בסוריה נכנסת לשנתה השמינית, ועל אף שטרם הסתיימה, נראה כי משטר אסד שרד ואף ניצח את מלחמת האזרחים. במושב נבחן האם סוריה בפתח של עידן חדש, בבסיסו המעבר מהמיקוד בלחימה לעיצוב המדינה ביום שאחרי. על אף הניסיון לייצב את המדינה ולהשיב את החיים בסוריה לתקנם, המלחמה שינתה את מאפייני היסוד של המדינה באופן שיעצב מדינה אחרת מזו שהכרנו טרום2011. המושב יעסוק בשינויים שפקדו את המדינה, עד כמה ארוכי טווח ובלתי הפיכים הם, עוצמת ההתבססות האיראנית בסוריה והשלכותיה לישראל, ומפת הכוחות המשפיעים – המעצמות העולמיות והאזוריות. מכל אלו נגזור את האתגרים לישראל ואופן ההתמודדות מולם.

המאבק על התודעה בעולם דיגיטלי

המושב יעסוק בקרב המוחות המתנהל ברשת בין הכוחות שרוצים להשפיע על התודעה ועל תופעות חברתיות ואסטרטגיות. במושב נבחן את דרכי ההתקפה ונברר מה יכולות ההגנה שיש בידי הממסד אם בכלל. במושב נציג את האופן בו השראה ורעיונות נודדים ברחבי הרשת ונחבר את הנקודות בין תופעות שנראות לא קשורות אחת לשניה בעין בלתי מזוינת.

בהמשך, נציג כיצד מעצמות - ובראשן רוסיה - מנצלות את הטכנולוגיה והשינויים והשסעים החברתיים, שיוצרים נקודות תורפה אסטרטגיות כדי לזעזע את הדמוקרטיות המערביות. נתחקה אחר דרך הפעולה של כוחות תוקפים כאלה באמצעות ניתוח האקרי של זרימת המידע,בהמשך, ננסה להציג עקרונות לאורן יכולה חברה דמוקרטית להתמודד עם האתגרים.

העולם הערבי: מה שרואים משם ומה שרואים מכאן

רבות דובר בשנים האחרונות על הקשרים המתפתחים בין ישראל למדינות הציר הערבי הסוני ה"מתון", אך אלה נותרו לרוב מוגבלים לממסדים הפוליטיים והביטחוניים בשני הצדדים. בעוד שבמישור הערבי הממשלתי יש פתיחות רבה מעבר לקשרים עם ישראל, מושב זה ינסה לפענח את הלכי הרוח של הציבורים: כיצד נתפסת ישראל על ידי שכניה לא רק ביחס לבעיה הפלסטינית, אלא גם בהקשר לדיונים אזוריים ופנים-ישראליים סביב נושאים כמו דמוקרטיה, דת ומדינה, קיצוניות מול מתינות וזהות לאומית? היכן טמונים החסמים לחימום היחסים בין העמים? אילו מכנים משותפים יכולים לסייע לצדדים לדלג מעל קטגוריות מסורתיות כמו מדינה, דת ולאום? האם הנורמליזציה בין עמי האזור בכלל חשובה? המושב יידון בשאלות אלו ואחרות וינסה לסמן אופקים פוטנציאליים של שיתוף פעולה בין ישראלים לערבים, באזור ומעבר לו.

 Proudly created with Wix.com